אבוד באפלת החיים
כסומא אלך בין השבילים
מה לא עשיתי ואין לי תשובות
נשבר בכל יום אלי... לך הפתרונות

בתוך ים הבילבול לא מצאתי שלווה
אתפלל אליך הנחני אל  נווה מדבר של אהבה
כי הנפש עייפה רצוצה ממאבק החיים
כגל הייתי המתנפץ אל החופים


שדות ירוקים עצי תפוחים
תאנה מתוקה תנה לי אלי להמתיק מרור ליבי
הר געש ועוצמה פועמים בים יאושי
לשרוד לבנות בית חפצה נפשי

כמו כל נשמה רציתי תקווה
לחיות לעשות להגשים יהבה
רק תפילה נותרה לי כענק שהופל ממרומיו
שאהיה כסלע איתן מאושר ועניו

לשבת בשקט להאזין בפנים
לתת לשלווה למלא את השנים
כי יש תקווה יש מזור לצרי
לנצח את שדי ולהיות אני

יום של אביב פרחים בשלל צבעים
זריחה של בוקר שמיים אדומים
בתוך האפלה מבליחות קרני בראשית
חיבוק של אישה כאל לי היית

חיפשתי פנימה חיפשתי בחוץ
ולא היה לי דבר למנוע את הפיצוץ
כי בן חלוף הנני אור שבא לזמן קט
תניני אחסה בין זרועותייך מעט

התשובה נמצאת כי קרוב אני אליה
כי את השקט והשלווה יצקתי אליה
כי פסל אני כאלוהי חיי
לראות את האושר לבנות ימיי

אני הוא האושר אני הוא העצב
אני הוא התקווה וגם היאוש
אני הוא שנשבר וגם שבונה
אני הוא שבורח או נלחם ומנסה

אין לי מלבדי ורק בי תלוי דבר
וביום הדין ידעתי כי בתוחלת אבחר
אין לי ולא יהיה לי ממון ויקר
אך יש לי את הרוח לקום אל יום המחר