הסופה נושפת שלג
מסתער ומעוור
עת כזאב היא מיללת
עת כעולל בוכה כי ער

בצרד אצבע מגששת
תחילה בגג-כבר בחלון
כהלך שתעה בדרך
אובד בשלג חידלון

בקתתינו עגומה היא
נר אחד מאיר אותה
למה, נשמה קודרת
לחלון את כה צמודה?

האם זו נהמת השלג
שאותך כה דוממה?
או כישורך, סובב אל פסק
מוסך בך את אותה תנומה?

מלאי נא ,אפלה נצחית
של נעורי הבודדים
קובעת יין בה נקבור
את הימים האבודים

על עלמה,בנהר טובלת
שיר נשיר לנו בדד- או
על ירגזי בקצות ים תכלת
שאל ביתו ישוב לעד.

מלאי נא, אפלה נצחית
של נעורי הבודדים
קובעת יין בה נקבור
את הימים האבודים.