[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








השיר הזה הוא אחד מארבעה שירים מסוג שונה לגמרי (לטוב או לרע)
שכתבתי בזמן שקראתי את האוטוביוגרפיה המטורפת של פנחס שדה -
"החיים כמשל" (אמנם ממליץ על הספר אבל מזהיר מהתמכרות לפנחס
שדה - שהוא אחרי הכל בן אדם שלא מסוגל להיות מאושר).


ליטפה רגלו, ליטפה רגלו בעוד דיברה
בין שערותיו השיטה אגודלה
דיברה, דיברה
מחצה את בוהנו, בין שתי אצבעותיה, בעוד דיברה ברום עולם





הזמן עובר ומותיר את ההתרחשות מאחור
נפש האדם, לה יש זמן אחר
זמן לפחדים ולצער ולגעגועים רב הזמן
מרבה היא להזות במחשבות
והזמן עובר והנפש עודנה זוחלת והוזה בעצמה
בקיומה אשר חלף בו ברגע
עד שיום אחד היא ניעורה משנתה
לקול רעשי הניפוצים והסדקים, במציאות אשר הזתה

האנשים מתחלפים וכל אחד מביא מתח משלו
הם נפגשים ומזדיינים, או כועסים ומבטי עיניים משלחים
שותקים או מדברים
ועוברים הלאה
והעולם לא נופל ולא קם ואינו משתנה
וכי למה שיעשה זאת?!

אך מה עוד יש לו לאדם מלב גופו, עשר אצבעותיו ונפלאות
הזיותיו?





קלים הם חייו של עובד האלילים
מקדשים רבים לו, ובליבו - מצפן של זהב
הוא בורא לו אמיתות ובעיות, ונאחז בהן
כדג הנאחז בקרן אור עת הוא קופץ על פני המים
הוא מפתח הרגלים, אילו מודעים ואילו שאינם
הוא מתעל את כעסיו ואת פחדיו
הוא נאחז
הוא נאחז בצוק שיסודו בשמיים ומבטו סביב
נזהר פן יפול אל המים, העכורים, שבתוכו

ולבסוף, משנתפוררו מושאי הזיותיו
וכוסו באבק דרכים ונרטבו בגשם, ושוב כוסו, ושוב
וגם כורי העכביש אשר שילחו בתוך מוחו התרופפו מזמן
וחדשים כבר נמתחו
אז הוא נותר דומם
שמא הוזה בזכרונות
ועדיין ועד יום מותו
הוא יימלט מאי-הידיעה, שהיא מנת חלקו
באלוהים





קשים הם חייו של אובד האלילים
הוא, אין לו מקדשים ולא חוקים שיכוונוהו
אינו שקט, אינו נרגע, עד שהוא מרגיש את אי-הידיעה
הצורבת להוויתו כגזע בוער למים
מפוררת מובנים ישנים וחלומות מן העת האחרונה
ואז, כאותו גזע
נעצרת תזזיתה והיא נכבית, בתוך המים העכורים של ההכחשה

ולבסוף, יישכח גם רעבו שלו
שוב, הוא יוותר דומם
שמא הוזה בזכרונות
או מחפש, עדיין
שמא יחפש עד יום מותו





ואחד יהיה יום מותם
והעולם, אינו נופל ואינו קם,
ואינו משתנה - וכי למה שיעשה זאת?!
ורק במקום מרוחק על פניו
נולדים ביום מותם, חיים חדשים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשנגיע לגשר -
נקפוץ ממנו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/4/05 12:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי ברונפנברנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה