[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שרית הררי
/
המדריך להכרה בכשלון

כולנו אוהבים להאמין שאנו מיוחדים במיננו, אבל ברגע שמכירים
בכשלון, הכל הרבה יותר קל. ולא רק זה, אוטומטית המצב הופך
להיות יותר טוב. כי כשאתה כשלון, אתה גם לא מצפה לכלום- גם ככה
הרי לא יצא ממך שום דבר. מה כבר יכול לצאת מחתיכת אפס שכמוך?
טוב, אבל זה לא מספיק רק להחליט שאתה כשלון- צריך להשקיע הרבה
יותר. נכון, זה מפחיד בהתחלה, וזה גם יכול להיות לא כל-כך
נעים. אבל תאמינו לי- אסור לוותר! חייבים לעבוד קשה ולהכיר
בכשלון.

- צריך כל יום בבוקר להסתכל במראה ולתעב כל מה שמשתקף בה,
אפילו עד כדי הקאה.
-השוואות זה דבר חשוב- כל הזמן להשוות את עצמך לאנשים אחרים!
זה נשמע פשוט, אבל זה דורש הרבה ריכוז. כשלונות יש בשפע-
החוכמה זה למצוא מישהו שעושה דברים הרבה יותר טוב ממך.
וכשעושים השוואה, חייבים לנתח כל פרט ופרט- לא סתם כדי לצאת
ידי חובה- צריך לתת להרגשה המחורבנת להתפשט מבפנים החוצה.
- להשחיט את הגוף זה תמיד טוב. אבל צריך לעשות זאת בצורה
שקולה. שריטות וגירודים זו השיטה המועדפת- כי גם במקרה שמגלים
אותם, ויש סכנה לרחמים- אפשר תמיד לשלוף תירוצים עלובים אבל
בכל זאת אמינים.

[מרחמים, אגב, צריך להיזהר! אסור בשום פנים ואופן לחצות את
גבול ה'כשלון הגאה' אל עבר ה'מושא לרחמים'! ברגע שריחמו עליך
פעם אחת- אי אפשר לצאת מזה. משם הדרך היא ישירהלמטה- ואין דרך
חזרה.]

-סינון מחמאות, גם כן יכול לעזור. אף פעם לא להאמין למה שאנשים
אומרים! להיות מנומסים, לחייך, להגיד תודה- זה כן. אבל לא
להישבר! בכשלון אין שום דבר טוב- שום דבר!
-פעמיים-שלוש ביום צריך לקלל את עצמך ולגדף בקול רם-רצוי מול
המראה. לא משהו ארוך מדי- אלא בסגנון של:
"מה? מה אתה מסתכל חתיכת חרא!- מה אני חייב לך משהו? 'תסלק את
התחנונים האלה מהעיניים-שמעת?! חתיכת כשלון! לך לבכות לאלוהים-
צעק לשמיים אפס! נראה אם ישמעו אותך שם..."
מרגיש יותר טוב, לא?!
טוב, כמו שאמרתי, צריך לחזור על זה כמה וכמה פעמים- אינסוף
פעמים.. עד שזה הופך לשיגרה.
ותאמינו לי, בשנייה שהכשלון משתלט עליך, פתאום כל הדברים האלו
הופכים להיות לא ממש חשובים, והכל הופך הרבה יותר טוב...
וכשהכל טוב- תהנו מזה, אל תפחדו. אחרי הכל עבדצם קשה בשביל זה.
אבל הדבר הכי חשוב- זה לא להכנע, בשום פנים ואופן, לאופטימיות.
אופטימיות זה... היא אפילו יותר גרועה מהרחמים.
יום טוב שיהיה לכם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.




דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/4/05 15:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרית הררי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה