אי שם
בהור ההר,
גר משורר,
שירים הוא שר.
על אהבה,
על תאווה
על רגשות,
עוצמת תשוקות.
בוערת אש
בעצמותיו.
והכתיבה,
קלה עליו.
הרגשות
שהוא מתאר,
עזים חמים,
מן ההפקר.
כשהוא אוהב
סובל,כותב
ליבו פועם,
שירו הולם.
עבד נרצע
לאהבה,
בהיעלמה,
מזיל דמעה.
המשורר
אוהב נשים,
בכל מצב,
ללא תנאים.
זקוק מאד
לתהילה,
כשזו אינה,
נרתע, נפגע.
ביקורת,
לא סובל,
ואוי למי
אותו כובל.
בכעסו,
שובר כללים,
ולא בורר
תגובות, מילים.
משורר שלי
היכן הגבול?
הכל מותר,
ואין פסול?
אנא הנח,
קח הפסקה,
נשום עמוק,
ראה רחוק.
אל תבטל,
אל תשתולל
תן גם לאחר
להתהולל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.