זו הפעם הראשונה מזה הרבה מאוד זמן שבחיים שלי אין עליות
וירידות,
פשוט קו ישר אחד ונוח. החיים שלי סוף סוף חזרו להיות שקטים
ונינוחים בלי יותר מידי תהפוכות ותקריות נעימות או רעות.
אני מרגישה שקל לי יותר לנשום, כאילו עצרתי את הנשימה שלי ממש
הרבה זמן וסוף סוף אני נותנת לעצמי לקחת נשימה לאחר כל הזמן
הזה.
זה מרגיש טוב, וטוב לי; אני לומדת (משלימה בגרויות), גרה לבד
בדירת חדר באילת, יש לי עבודה וכסף והחיים יפים!
אפשר לומר שבשנתיים האחרונות חייתי בפרק גרוע במיוחד של ג'רי
ספרינגר ולא יכלתי לצאת ממנו.
עכשיו, אני מרגישה נינוחה, שמחה, יש לי הרבה יותר זמן, מכל
הבחינות - זמן לעצמי, זמן לחשוב, זמן לבלות, זמן לקרוא, זמן
ללמוד; פשוט זמן.
אני לא יכולה לומר שאתגעגע לתקופה הזו של החיים.
אני כן יכולה לומר שהתגעגעתי לשקט הזה ושאני יותר משמחה לקבל
אותו.
קל לי להירדם בלילות וכשאני קמה בבקרים אני קמה בכיף ומעבירה
את היום בשמחה ובעבודה שנחמד לי לעשות.
אני לא מטריחה את עצמי יותר במחשבות טורדניות של כמה רע היה לי
ומה יכל היה להיות אם דברים היו קורים אחרת.
אני מחדשת קשרים טלפוניים עם אנשים שלא שמעו ממני כבר הרבה זמן
וכיף לי לדבר איתם על החיים שלי, אני כבר לא מתלוננת ומסתובבת
עם פרצוף תשעה באב.
אני מאושרת והחיים יפים.