בהתחלה סתם דיברנו קצת פה ושם על עניינים כמו מזג האוויר,
אבל אז יום אחד הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.
אוהב אותי? הוא הכיר אותי רק הכרות בסיסית של "שלום מה נשמע?"
ופתאום הוא אוהב אותי. אז אמרתי לו שאני מצטערת אבל שזה פשוט
לא ילך בינינו, אבל נשארנו ידידים.
נשארנו ידידים? לא דיברנו במשך שלושה חודשים עד שפגשתי אותו
אצל חברה שלי וגיליתי שהם ביחד.
ביחד? הכוונה להתנשקו מולי. בסדר, לא הרגשתי כלפיו כלום.
אבל הקנאה... הקנאה תמיד שם, למרות שלא היה אכפת לי ממנו,
אפילו לא קצת.
כשראיתי אותו יומיים אחרי זה עם מישהי אחרת הייתי חייבת לספר
לחברה שלי שהוא התנשק עם מישהי אחרת, לא הייתם אומרים לה? היא
כעסה עליי ואמרה לי להתעסק בענייני. אמרתי לה שכבר לא אכפת לי
ממנה ושמבחינתי הוא יכול לבגוד בה אפילו איתי כי היא מתה
בשבילי והיא נורא התעצבנה וצעקה עליי שאלך מהבית שלה, אז
הלכתי.

פגשתי אותו בפאב אחרי שנה וחצי בערך והוא התחיל לכעוס עליי
שסיפרתי לה ושהרסתי להם את הקשר, אז שאלתי אותו אם העובדה שהוא
בגד בה לא הרסה להם את הקשר והוא אמר לי שלא כי היא בכלל לא
ידעה. אני שונאת אנשים כמוהו, חוצפן.

את רז פגשתי בחתונה של חברה שלי והסתבר שהוא הכיר את ההוא, זה
שבגד בחברה שלי. בכוונה אני לא אומרת את שמו, כי הוא מזכיר לי
רעות. רז היה כל מה שרציתי - נחמד, חמוד, מתחשב, אוהב, יפה ומה
לא.
הבעיה היחידה היתה שהוא עוד לא ידע שהוא אוהב אותי.
עדיין לא. בהמשך הוא עוד יגלה, כך אמרתי לעצמי, ואמרתי ואמרתי
ואמרתי ואמרתי, עד שלבסוף כבר אמרתי נואש.
רק עוד בחור הרז הזה, מליונים כמוהו יש.
מליונים מליונים אבל לא מצאתי מישהו אחר.

"הוא נורא חשוב לי," אמרתי לפסיכולוג. בהתחלה פחדתי להיפתח
לפני אדם זר זה, אז אני והפסיכולוג היינו מדברים על עניינים
כמו מזג האוויר, אבל אז יום אחד הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.
אוהב אותי?  הוא הכיר אותי רק הכרות בסיסית.