אל מלא רחמים עצמיים
את האדם ברא בצלמו ובדמותו
זכר ונקבה ברא אותם
מצפן מתוכנת היטב
נידונים לעד להביט פנימה
לחמול פנימה
לסלוח כלפי מעלה
לבכות כלפי מטה
לאהוב בכיוון שאפשר
לכעוס.
הוא לא באמת שם לב
אנחנו בצלמו, הוא בצלמינו
מביט רק פנימה
חומל רק פנימה
בוכה כלפי מטה
אוהב בכיוון אחד
אל נקם.
אל מלא רחמים עצמיים
לו רק היית מתחתינו
אנחנו היינו בוכים לכיוונך
אתה היית סולח לכיווננו.
לא להיפך.
23.04.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.