אני מפחדת..
אני מפחדת לאבד את הידיד הכי טוב שלי,
אני מפחדת לאבד את אחד האנשים שהכי חשובים לי.
אני מפחדת לאבד את הבן אדם שעבר איתי כל כך הרבה.
אני מפחדת לאבד את בת דודה שלי.
אני מפחדת לאבד את הקשר שיש.
אני מפחדת שתבגוד.
אני מפחדת שתפגע.
אני מפחדת שניפרד.
אני מפחדת שהכול לא מובן.
אני מפחדת שזה לא ילך.
אני מפחדת שזה יהיה כמו פעם.
אני מפחדת שאני לא חשובה לך כמו שאתה לי.
אני מפחדת שבשבילך הכול רק משחק.
אני מפחדת שלא יהיה יותר אותך!

כשאני איתך, כשאנחנו סתם מדברים, או יושבים,
אני מסתכלת לך בעיניים, ומנסה להבין.
להבין מה שאני מרגישה ומה אתה.
להבין מה אנחנו בעצם,
לנסות לדעת מה הקשר שלנו.
לנסות להבין את הנוסחה
לא לחזור על טעויות העבר.
להבין למה אני כל כך מפחדת ממך.
להבין עד כמה אני תמימה.

אבל כל אלה מחשבות, מחשבות עד שנהיה ביחד.
ואם נהיה ביחד.
אם כל זה לא היה כבר ממזמן הקשר בינינו היה שונה.
אולי יותר טוב אולי יותר רע.
אבל כרגע לא הייתי בוכה.
הבעיה היא שאתה לא תוכל להבין
כמה שאתה חשוב,
כמה שאתה משמעותי,
כמה שעברנו,
כמה אני מרגישה עלייך,
כמה אתה מעודד אותי,
וכמה אתה גורם לי להיפגע.

אני לא מסוגלת להתמודד עם הסיפור הזה,
אתה תמיד היית ה"הוא"- ההוא שאיתו אפשר לדבר על הכול.
והפעם זה אחרת-איך אני יכולה לדבר איתך עליך!?
אז אני יושבת כאן במחשב רושמת את מה שבאמת מפחיד אותי בינינו.
והפעם אני באמת מנסה לפשט את הדברים כי אני יודעת שאתה לא כולך
טוב,
ואני יודעת שאני חצי עיוורת, אני כן רואה את כל זה
אבל כשאני מדברת איתך,
או עם אחרים עליך, אני לא,
אני פשוט מתכחשת לעובדות, מתכחשת לקשר שלנו,
ומנסה להגן עליך תמיד.
תסכל איזה מטומטמת אני, אני מנסה להגן עליך על כל פעם שאתה
פוגע בי יש לך תירוץ עלוב
שאני פשוט מאמצת כי נוח לי להאמין בו, נוח לי שיש איזה משהו
לאחוז בו בשביל לא לסיים את הקשר.
או פשוט כי אני לא רוצה להאמין במשהו אחר.
ואני לא יודעת מה לעשות, ואני לא יודעת כבר במה להאמין.
ואני תקועה במקום, במקום שבו אני מסביב לענן אפור שעושה לי רק
רע,
והיום אני יידע או אולי מחר או אולי לפניי שתיסע,
מה אתה מרגיש ומה אני מרגישה,
והתגעגעתי אליך כול כך, ותדע למרות שאתה כבר יודע שרק עליך
חשבתי.
פעם אני מודה זה לא היה ככה,
פעם זה היה הוא ואתה.
הוא היה יותר בגדר של אשליה כבר, ואתה היית פה.
והוא היה הרבה ואתה היית פשוט פה.
והוא היה האהבה הראשונה ואתה היית פה.
אבל היום הוא לא פה, ואתה גם לא פה.
כי היום זה אתה הרבה והוא כמעט ולא!
ואני לא יודעת מפה לאן זה ממשיך.
אני רוצה להגיע למקום הרבה יותר טוב
למקום שבו אהבה לא אמורה להיות כל כך מסובכת,
למקום שבו אהבה לא קשורה לאלף דברים אחרים,
מקום טוב יותר!