אורזת במזוודת האיש הנודד
אותך ואת מפתח אהבתך.
צוררת כל הבטחה שלך
שצרבה עד כדי השפלה...
(אולי:.. שצרבה ונפלה לאדמה)
חשה בטעם הזיכרון
את מגע ידך הראשון.

מכה על חטא
בלכתי שבי באמונה
וסוחרר ראשי מאהבה
מתחת רגליי הדרך הישרה
עד שהתדרדרתי לשפל המדרגה.
ואיך מוצאים את ההמשך
לזקוף קומה,
ולטפס לפיסגה,
בלי לוותר?

לפי עקרונות חיי-
אני אישה ענווה
המהלכת באמונה שלמה,
ומתוך האפילה
נשאתי תפילה לאלוהי
ושוב נשלח האור בעיניי
בזכות דרכי הישרה
דרך אשת חיל צחורה.


14/4/05