חם בחוץ. חם מאוד..
היה עלי תיק, עם הפלאפון ועם בקבוק מים, לקחתי במיוחד בקבוק,
זה הליכה של 10 דקות עד אליה, והייתי מתייבשת בשניות..
הגעתי, אמא שלה בדיוק יצאה, ניחשתי שזאת היא, אף פעם לא ראיתי
אותה, היא תמיד עובדת בשעות האלו - השעות שבהן אני מגיעה, היא
הסתכלה עלי במבט בוחן..
"הבאתי לה ספר שהיא שכחה בבית-ספר, אני כמעט בטוחה שזה שלה,
אני כיתה מתחתיה.." לא מצאתי תירוץ טוב יותר, היא חייכה חיוך
מאולץ במקצת, השאירה לי את הדלת פתוחה וצעדה לעבר המכונית.
נכנסתי, הלכתי ישר לחדר שלה, הדלת של חדרה היתה פתוחה כרגיל,
היא ישבה על כיסא נמוך ליד המיטה ובהתה בקיר.
זו הפעם השמינית שלי אצלה, אבל הרגשתי די נוח, הנחתי את התיק
על הרצפה, ונשכבתי על המיטה, נשפתי ונשפתי, עשר דקות ההליכה
האלו נראו כמו נצח כשחם ככה בחוץ..
"היי.."  היא אמרה בלחש, כאשר היא ממשיכה להסתכל על הקיר..
כאילו ראייתה נעוצה באחת הנקודות שעליו.
"היי" השבתי קצת יותר חזק.
"אממ.. מה קורה?" שאלתי.
"סביר.. נורמל די"
"כן.. גם אצלי טוב.." עניתי לעצמי, כדי להזכיר לה שאני פה.
אף פעם אין לנו שיחות ארוכות או בעלות יותר מידי משמעות..
היא נראתה די משועממת.. כאילו ראתה את הקירות האלו יותר מידי
פעמים, אך למרות זאת חיפשה בהם משהו חדש..
החלטתי לשאול אותה משהו שחשבתי עליו די הרבה זמן, משהו שאולי
יפתח איזו שיחה, אנחנו לא ילדות קטנות, בעיקרון זה עניין אותי,
וקיוויתי שהיא לא תכעס.
"היה לך פעם חבר?"
"למה?"
שתקתי.
"שניים"
"וואלה.." היססתי לרגע "ואיך.?"
"איך?" היא שאלה בחזרה והפעם הסתובבה לעברי כאשר מרפקיה מונחים
על המיטה, ממש מולי.
"איך התנשקתם?" שאלתי והפניתי את מבטי לעגיל שהיה על שפתיה,
היא בחנה אותי לרגע, עיניה נעו מסביב לראשי.
רכנתי קדימה, כאילו משך אותי מגנט, התיישבתי על המיטה, ממש
לידה.
היא ישרה את מרפקיה על המיטה, ולאחר רגע הרימה יד אחת לעברי,
כך שידה נשענה על העורף שלי.
היינו קרובות, הרגשתי את נשימתה, כל זה קרה בשניות ספורות.
היא התקרבה ונשיקה אותי על שפתי, עצרה, ונישקה שוב.
עצמתי את עיני והמשכתי איתה.. נסחפות לנשיקה בעזרת ידינו, כאשר
היא רוכנת לצד המיטה.
היא עצרה, "ככה" היא ענתה, כאילו הנשיקה היתה תשובתה.
"חבל שלא שאלתי קודם.." לחשתי בחיוך שניסיתי להסתיר.
"חבל.." היא אישרה בשקט.
לפתע צלצל הפלאפון שלי,
"ממש בזמן.." לחשתי כך שרק אני שמעתי.
סיימתי את השיחה מהר,
"אני חייבת ללכת.."
"עכשיו?"
"כן, משהו עם סבא, בית חולים, אני צריכה להגיע מהר, לאמא אין
מושג איפה אני.." דיברתי מהר.
"נתראה"
"כן.. אני אבוא שוב.." סיימתי את השיחה, פסעתי מהר לכיוון דלת
הבית ויצאתי.