מור כהן / טרגדיית סוף-הסתיו |
כשאבוא אלייך בפעם האחרונה
אלבש חולצת כפתורים בהירה, מעוטרת
עלי שלכת
עיניי החומות ישתקפו בשלולית קטנה מקושטת
עלי שלכת
שיערי הקצר, המזהיב, יסתווה
בעלי השלכת
שנושרים אחד אחד מן העץ
אל האדמה
אני אשא תיק, ובתוכו ינוחו
עלי השלכת
שאספתי קודם
מהכביש
בקול דק ומתוק אעניק לך אותי
מוסוות בעלים יבשים
ואתה תיקח אותי אלייך
וכמו עץ בשלכת
תשיר אותי ממך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|