New Stage - Go To Main Page

מישה פרידמן
/
360 מעלות שמאלה

איש אחד אמר שאסור, בשום פנים ואופן להסתובב 360 מעלות שמאלה.
הוא הסביר זאת בסיבה מאוד פשוטה ברורה ואף מתקבלת על הדעת, זה
ימיט אסון כבד על כל מי שיסתכן ויתנסה בתעלול כמעין זה.
רק שבכל פעם שאמר זאת, ישר זכה הוא למטח של לגלוגים, עגבניות
ושאר יצירי תבל.
כך, פעם אחת התמזל מזלו, רק לכיוון האחר לגמרי. אחד מאותם
יצירי תבל היה, הייתה ליתר דיוק, לבנה. אדומה כזאת ממוצעת ודי
קשיחה שנחתה בדיוק על ראשו של המסכן. הראש התבקע כמובן לשניים.
הוא צנח לרצפה ומת בו במקום.
בכל מקרה, אני החלטתי לא לזרוק לבנים בבני אדם כאלה ואחרים ואף
לא לירות בהם, על אף השטויות שהם ברוב חוצפתם פולטים, יותר טוב
להוכיחם שטועים הם.
"כך, יש מספיק מקום", אמרתי לעצמי והתחלתי את הסיבוב. תזוזה
אחר תזוזה, מעלה אחר מעלה. כבר עברתי את ה-98 ועדיין ממשיך.
מתקרב ל-277. כבר הספקתי לעבור את ה-310, כולן כמובן לכיוון
שמאל.
360 מעלות. זהו, נגמר ושום דבר לא קרה, ואולי בעצם כן?!
יומיים עברו ואין שינוי, "רק שקצת מגרד לי, אבל זה בסדר, כל
עוד אני לא כולי שעיר", אמרתי לעצמי בגיחוך.
אך זהו טיבו של ביש המזל, בין רגע הייתי מכוסה כולי בפרווה
חומה וסמיכה למדי, עוד לא הספקתי לעכל זאת, אך אני למעשה מעיל
פרווה מהלך על שתיים. הכל נהיה שחור לפתע, כתמים. עוד כתמים.
כתמים לבנים, הכתמים הפכו לצורות. עכשיו כבר יותר ברור. אני
מסוגל להבחין בהכל רק שזה שחור לבן.
וכאן זה הכה בי, "למה חתול וקוקה-קולה זה שילוב טוב?"
לא שילוב מצוין, לא בסדר או ככה ככה. גם לא יוצא מגדר הרגיל.
לא ולא, ובטח שלא פנטסטי ומאתגר בצורה בלתי נדלית, אלא פשוט
"שילוב טוב".
אז הנה אני, כדור פרווה מהלך על שתיים, ואולי על ארבע או שש
לעתיד, מי באמת יודע? יושב לי בנוחות בכורסא שלי ומנסה לפענח
את התעלומה, "למה לעזאזל חתול וקוקה-קולה זה שילוב טוב?"
וכן, זה היה חייב להיות קוקה-קולה. לא פפסי או R.C או כל שאר
הכימיקלים המזדיינים של העולם, זה חייב להיות קוקה-קולה.
טוב, ניקח דף ועט. והרי ידוע לכל שעט לא יודע לכתוב, אולי אי
שם בצד החשוך של הירח יש איזה עט זקן שלמד מיומנות מיוחדת זו
וכותב את כל ההיסטוריה הארוכה המפרכת הקשה והכואבת של העטים
בעולם, באשר הם עטים, בלי הבדלי דת, גזע, דיו או מין (כן,
לעטים יש שלושה מינים, כיף להם!) אך לרוב עטים לא יודעים
לכתוב, אך האם הדף יודע לכתוב?
מכל מקום, הדף פרוס כאן לפני, והשרבוטים עולים עליו שורה שורה,
פסקה פסקה, והנה שוב מבוי סתום.
כמו בכל עבודת מחקר מעמיקה ורצינית המבוססת על עובדות אמיתיות
ותחקירים מעמיקי עומק, חייבת היא להתפרש על לפחות שני עמודים,
כלומר דף שלם אחד משני צדדיו. וכאן בדיוק עלתה הבעיה, לדף שלי
אין שני צדדים. כן, פשוט ככה.
יום אחד אתה משכים קום, מדלג בקלילות אל עבר שולחן הכתיבה הישן
שהוריש לך סבי סבך (את שאר הכסף הוא הוריש לבת דודתך שחיה
עכשיו חיי נוחות עשירים אי שם במיאמי, מתכחשת לכל סוג של משפחה
שכביכול קיימת לה), ושם יש דף עילג ממש, בלי שני צדדים.
הרי זאת שערוריה ממש, כשכל העולם עומד להשכיל ולדעת את פתרונה
של אחת התעלומות הכמוסות והבלתי מוסברות ביותר בתבל, לשמוע
ולהבין את הסיבה האחת לדבר המטריד האחד והיחיד, "למה חתול
וקוקה-קולה זה שילוב טוב?" מתרחש כל זה.
ואם כבר נחזור לדף, איפה הצד השני? הוא לא יכל פשוט לקום
וללכת. וכי מי שמע על צד שני של דף שהצמיח רגליים וברח?!
ואולי בעצם אני לבד בהנחת היסוד הזו שלי, שלא צריך להטיח בכל
אחד שדובר הבל הבלים את כל יצירי תבל וביניהם לבנה אדומה
ממוצעת אחת קשיחה למדי שתבקע לבטח את ראשו לשניים, אלא פשוט
להוכיח שהוא טועה ותו לא.
כן, זה קרוב לודאי מה שקרה, הצד השני של הדף החליט בוקר בהיר
אחד גם הוא להסתובב 360 מעלות שמאלה, עכשיו גם הוא כנראה כולו
שעיר, ורואה רק בשחור לבן, ועוסק בעוד בעיה היפותטית וחסרת כל
משמעות שהיא, רק שהוא עושה את כל זה על חוף הים בג'מייקה, איזה
פספוס, הא?

ספטמבר 2003.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/4/05 22:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישה פרידמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה