מוקדש לזאת שכבר איבדתי...
והלכה לי רחוק..מידי...
לפני שהיא עוד הגיעה באמת.
אבל לא נורא על הכל - נכון ?
את דופקת בדלתי...
אני לא עונה,
אני לא נמצאת.
אני דופקת בדלתך...
את עונה,
אך אינך שם באמת.
מסתכלת מבעד לזגוגית דקה
בזוג עיניים עצובות,
חצי החיוך העולה על פנייך
הקרות, העייפות.
אני מחבקת אותך
ובלי שאשים לב,
את מחבקת בחזרה...
אבל תמיד, בלי שאשים לב...
אבל עוד מעט תלכי מכאן,
אני אדפוק על דלתך
ואולי תהיי שם באמת.
אולי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.