אם יש דבר אחד בחיים שאני מאושר ממנו זה היה להיכנס לתא המטען
של המכונית. זה החל כשטיפת אוטו רגילה... אבא שלי ביקש ממני
לעזור לנקות את האוטו מבפנים עם שואב אבק, עד שלפתע אמר משפט
ששינה את חיי לנצח. כמובן שבאותו רגע לא ייחסתי למשפט משמעות
רבה.
הוא אמר: "אתה יכול לנקות את תא המטען?"
אני כמובן הסכמתי ברצון אך קודם כל הלכתי לקחת את הכפכפים שלי
שיום קודם תלשתי מהם את האותיות הרקומות ועשיתי מהאותיות
קומפוזיציה של פרצוף אבל זה לא שייך לסיפור.
הכפכפים היו על רגליי ושואב האבק היה בידי. רק דבר אחד היה
חסר.
אני עד היום לא יודע מה הוא כי לא מצאתי אותו אבל לא משנה נשכח
מזה. התחלתי לשאוב לכלוך מפנים תא המטען עד שלאט לאט נכנסתי
לתא. פתאום עולמי התהפך כולו. פעם ראשונה בחיי שהרגשתי נוחות
כה רבה (חוץ מכמה ברזלים שדקרו אותי בגב) ואיזון מושלם בין
המכונית לטבע. העפתי את הכפכפים ונכנסתי לתא המטען. ראיתי את
העולם כפי שלא ראיתיו מעולם. אך משהו היה חסר. הפעם גיליתי מה
זה היה.
ביקשתי מאבי לסגור את דלת תא המטען והרגשתי כה שלמות, הייתי
אחד עם העולם. ופתאום הבחנתי במשהו... הייתה מנורה בתא המטען!
מי לעזאזל צריך מנורה בתא המטען? (חוץ מגנגסטרים וכאלה שחוטפים
אנשים וזורקים אותם לתא המטען ודואגים שלא יהיה להם חשוך
מדי).
סיפרתי לאבי על התגלית המדהימה אך משום מה הוא לא התרגש
כמוני.
אז יצאתי מהאוטו והלכתי לראות טלוויזיה.



הערה: הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי. הפרט היחד ששונה הוא
שהמכונית היתה לבנה, ובסיפור סגולה. פרט זה לא נראה חשוב אך
בחלקים שונים בכדור הארץ אנשים היו מבינים מה שאני אומר
עכשיו.