מור כהן / פרדוקס סוף-האביב |
כשאבוא אלייך
אלבש גופיה דקה מאויירת
בפרחים
וחזיית תחרה אדומה מעוטרת
פרחים
ואת רגליי אעטוף בבד מקושט
פרחים
ובידי אחזיק זרי
פרחים
ואני אציע לך
פרחים
בקול דק ומתוק
ואתה תפזר את הפרחים על המיטה, ועליי
ובתוך הפרחים
תיבול אהבתינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|