New Stage - Go To Main Page

קרן איי
/
עץ ההפתעות

באחד מן הימים בילדותי שתלו בגינה שלנו, סמוך לחלוני, את עץ
ההפתעות. תחילה אף אחד לא ידע עד כמה הוא מופלא, אבל אט, אט,
כמו באר של משאלות, רבים אליו הגיעו לקבל קצת הפתעות. מי שהעץ
השיר עליו עלה, צפוי היה להפתעה מיוחדת בחייו, ריגוש מסויים
להפרת השגרה. כולם דאגו לדשן את האדמה תחת העץ, להשקות אותו
במים, העיקר שחלילה לא יעזוב את הגינה בשכונה שלי, ושירגיש כמו
בבית. אפשר לומר שהוא היה העץ הכי מטופח בארץ באותם ימים, והכי
מפונק. אני הייתי מביטה מחלוני ומקשיבה לסיפורים של האנשים
לעץ... הוא הפך במהרה לעץ פסיכולוג יותר מאשר הפתעות.

אני בתמימותי לא ביקשתי לשנות את השגרה, אף לו פעם אחת. היה לי
נחמד בשגרה לי... הייתי ילדה לא ממש הבנתי, אם טוב לי או רע,
בדיוק התחלתי ללמוד את העניין. יום אחד היה שיעמום רציני
שהתפשט כמו חיידק בכל עירי... ליד העץ התקבצו כל אותם
משועממים, כל אותם הלא מאושרים, כל אותם שרצו שבמין קסם -
האווירה תשתנה. כולם יצאו מאוכזבים, העץ לא השיר אף לא עלה
אחד. אני הבטתי מחלוני על שאירע, לא חייכתי, לא בכיתי... לא
ממש הבנתי על מה המהומה.

יום למחרת פקחתי עיני בחמש בבוקר, מישהו דפק על חלוני. מפוהקת
כולי, מסתנוורת מהשמש העולה, הסטתי את וילוני, פתחתי את התריס,
נתתי לשמש לחדור פנימה למלא את חדרי באור. הבטתי בעץ כמה יפה
הוא חשבתי לעצמי, כמה פורה. הוא ענה לי שהוא יודע מה אני
חושבת, אבל שאני לא אטעה, זה למראית עין בלבד, ולו בעצם די
משעמם. קצת הייתי המומה, בכל זאת לא רואים כל יום עץ מדבר, ולא
סתם מדבר, מתלונן. הוא המשיך ואמר אל תתרגשי ילדה, דעי לך
שאותך אני הכי אוהב, את נותנת לחיים להיכנס לעולמך ואם את רוצה
משנה את שגרתך. צחקתי לשמע דבריו, ואמרתי לו שלמראית עין אולי
כך זה נראה, משכתי בכתפיים, הבטתי לשמש העולה, ונתתי לרוח
לשטוף את פניי. הוא אמר לי שהוא עוזב, ושלא אראה אותו יותר.
הוא הולך לגן השעשועים, כי אין יותר כיף מילדים, ושאני אבוא
לגן שלא אשכח אותו לבקר.

עברו להם כמה חודשים ואני בכלל עברתי דירה, שכחתי מהעץ מופלא,
ומכל הסיפור בכלל. יום שבת הייתי שם, בבית הישן, אמא השכירה
אותו מאז. פתאום הוא נראה כל כך שונה, כל כך ישן, כל כך קטן,
חשבתי לעצמי איך היה לי שם מקום בכלל. הלכתי לחדרי הקט, פתחתי
חלוני, והעץ היה שם לנגד עיניי, זו היתה לי הפתעה נעימה. הוא
הרים את גיזעו, ליטף אותי בענפיו, אמר לי התגעגעתי אלייך ילדה.
שאלתי לשלומו ואיך יתכן שחזר? הוא אמר שהוא מרגיש מצויין
והחליט לחזור כי ידע שיום אחד אפתיע. הוא השיר עלה על ראשי,
ולחש לאוזני, אני לא באמת עץ הפתעות, אני עץ רגיל. הגבתי לו
בפרצוף מבולבל, והוא המשיך ואמר שזה האנשים, אלו שבוחרים לעזור
לעצמם, בתוכם צומח עציץ הפתעות קטנטן... והם כבר אחראים לגורלו
ולגורלם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/4/05 8:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרן איי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה