מהלך ברחובות
והשמש יוקדת
העשן בארובות
והרוח הנושבת

האובך באוויר
מדכדך את המצב
ליבי שביר
והשעון זז כמו צב

הזמן עובר לאט
ואיתו אני זוחל
מחפש מקום מקלט
מקום גואל

רגליי אינם עומדות
גופי כולו עייף
קריסת מערכות
קצת אוויר שואף

האובך המחניק
נכנס לראותיי
עומד שם מרותק
עצב על פניי

הזמן עובר לאט
ואיתו אני זוחל
מחפש מקום מקלט
מקום גואל.

לבסוף אני מגיע
והוא עומד מולי
המקום המייגע
שגואל את גורלי

המקלט הוא מערה
עם אור קטן בפתח
אך בחוץ יש סערה
גורלי נשאר במתח

הזמן עובר לאט
הגורל אינו רצוי
הגאולה לא במקלט
ואני נשאר כבוי.