[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







זהר ניר
/
צבר זה אחלה, מיקי

התייצבתי מולה, מוכן לעשות הכל. פשוט הכל.
חישבתי לעצמי מהלכים ובחנתי אותה מכל הכיוונים. דבר כזה מסובך
לא צריך להילקח בקלות ראש, יש לעשות את המהלכים בצורה מחושבת
ומדויקת, הרי חבל להפסיד בשלב כל כך מאוחר של המשחק. עד כמה
שזה נראה פשוט, זה ממש מסובך. תמיד זה היה נראה לי כמו אחד
הדברים היומיומיים האלה שכולם עושים, אבל היום אחר הצהריים,
בדיוק לפני הארוחה, הבנתי שזה ממש לא ככה.
התבוננתי בה. בהיתי. אמא עברה לידי וביקשה שאזוז כי הפרעתי לה
לעבור,
"עוף לי כבר מהעיניים, אתה ואח שלך", גנחה אמא, ואני בהיסוס
קטן נטיתי מעט שמאלה, תוך כדי שאני ממשיך לבהות בה.
"כ # #  ע # # ק !!!" קיללתי לעצמי בשקט, כשפתאום נחתה על ראשי
כף ידה של אמי, תוך שהיא מביעה את כעסה בכוכביות משלה.
לקחתי אותה לחדרי ונעלתי את הדלת. רציתי לנצח, רציתי לסיים עם
זה כבר.
אני מת מרעב ואמא קוראת לי לאכול. ניסיתי לעמוד בפיתוי, באמת
שניסיתי, אבל לא יכולתי.
הלכתי לאכול, כשאני סוחב אותה איתי. "אמא, אפשר את המלח?"
אמרתי מבלי להסתכל לה בעיניים. לא רציתי לענות על יותר מדי
שאלות מביכות, רציתי רק לאכול ולחזור אליה. אבא הסתכל עלי במבט
חושד ונראה כאילו הוא מתאפק מלשאול שאלות. הוא לא התאפק יותר
מדי ושאל "למה אתה מביא את... הדבר הזה לכאן?"
הסתכלתי על הצלחת שלי במבט מרחם ועניתי "כי... כי ככה זה נוח
לי,  ב # - ז # # ה!" נפלט לי, מה אני אעשה.
קפצתי ישר מהשולחן כשראיתי את המבט הזועם של אבא ורצתי לחדרי
תוך כדי שאני תופס אותה ולוקח אותה איתי.
התבוננתי בה שוב, במשך שעות, פשוט צפיתי בה.
היה כבר מאוחר והלכתי לישון.
התעוררתי באמצע הלילה מזיע ורועד.
חלמתי חלום נורא, חלמתי שמשהו קורה לה. מיד קמתי אליה ובדקתי
שהיא בסדר.
פתאום הרגשתי את הצורך ללכת לשירותים, הצורך הזה שאתה רק מקבל
בשתיים בלילה לפני יום לימודים. אז הלכתי לשירותים ולקחתי אותה
איתי.
חזרתי למיטה ושוב בהיתי בה, ניסיתי לנצח אותה, אבל שוב
הפסדתי.
כל כך קרוב. הייתי בטוח שהפעם אני אצליח.
קמתי בבוקר במצב רוח טוב. כמעט שכחתי את מה שאמרתי לאבא
ונכנסתי למטבח כאילו כלום לא קרה, כשהיא בידי, ועל פני חיוך
דבילי.
אבא הלך לעבודה בלי להסתכל עלי, ומיד כשהוא יצא נזכרתי שקראתי
לו ב # - ז # # ה,
אז הרגשתי טיפה רע, כי זה לא היה במקום, אבל לא נורא. צריך
להתרכז בלנצח אותה.
סידרתי את התיק לבית הספר והכנסתי גם אותה. ש # # ! אין מקום
למחברת פיסיקה, לא נורא, נגיד שאיבדתי אותה. בעצם, נגיד ששכחתי
אותה, אחרת אני אצטרך להחליף מחברת ולהביא חדשה.
התחיל השיעור ושמתי אותה על השולחן. ישר המורה ה # #  כ # # ה
אמר לי להוריד אותה ולהכניס אותה לתיק.
אמרתי לו שילך לה # # # ין עם אחותו הש # # # טה. המורה לקח את
זה קשה והעיף אותי החוצה. חזרתי הביתה קצת מדוכא, כי המורה
לפיסיקה כועס עלי וכי לא הצלחתי לנצח את הב # - ז # # ה, אז
פשוט המשכתי לבהות בה. ניסיתי שוב ושוב אבל היא כל פעם ניצחה.
חייבת להיות דרך להביס אותה.
פתאום נהייתי רעב, ועד כמה שזה מאכזב, שוב לא הצלחתי לעמוד
בפיתוי והלכתי לאכול. פתחתי את המקרר, כשהיא בידי, והתבוננתי
במבחר המוצרים מרשת ש # # ר - ס #, וחשבתי על מה שאני רוצה
לאכול.
לאחר דקה קלה החלטתי, והוצאתי מהמקרר את כל מה שרציתי, ואכלתי
ארוחה גדולה ומשביעה. כל הארוחה חשבתי עליה. ניסיתי לדמיין איך
זה יהיה כשאני אנצח אותה, כשאני אפתח אותה. חשבתי על זה הרבה
זמן וכמעט נרדמתי עם המחשבה הזאת על השולחן, עם הסכין ביד.
"סכין!!!" צעקתי לעצמי, "זאת הפא # # # ג תשובה!!!" המשכתי
בצחוק מתגלגל ומרושע. סוף סוף הבנתי איך אנצח אותה.
לקחתי אותה ביד אחת ושמתי אותה מולי. הסתכלתי עליה במשך דקה
קצרה, והבנתי עכשיו, שהיא כבר לא נראית כל כך מפחידה ומאיימת
כמו שהיא נראתה לפני שעה.
תפסתי את הסכין באחיזה כוחנית, הנפתי אותו גבוה מעל ראשי
והנחתתי מכה אימתנית על קופסת החומוס הב # - ז # # ה וצעקתי
בקול גדול "זהו! ז # # # תי אותך יא כ # # ה  
מז # # # נת", והרגשתי כאילו אני מרחף באוויר.
כנראה שאמא שמעה שפ # # תי ת'ב # - ז # # ה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נשים בביריות
בערוץ שלוש...

הגיעו ימות
המשיח


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/4/05 1:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זהר ניר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה