שיר הוא מתנה
ארוזה בחרוזים,
ביטוי של רגשות,
מבעבעים,שוצפים.
כפי שמתנה
לשווא, אין מחפשים,
מילים לבחור,לכתוב,
אינן כך סתם, גיבוב.
כששיר חדש בי רן
מוקף בדמיוני,
מרחף בתוך ענן
שומע ומרגיש
המיית גלי הים.
רחשי חיות היער
הולך לי שם, כמו נער,
כמו רובינזון ההוא
על אי נידח שרד.
בנה חייו,יצר, עבד,
חייו, אהבותיו, לבד.
כותב לך לבדי
ואת עימי לי, א י.
איתך רוצה להיות
להתחמם ליד האש
לחיות ולאהוב,
עם מה שיש.
עימך יהיה נפלא
לחוש כל יום חדש,
ממש מהתחלה,
לכתוב מכלום
לך שיר,
לתת לך מ ת נ ה.