|
נמחצות בין ידי
כל מחלותיך
ובין עיני נקוות
כל משאלותיך.
באוזני תפילותיך החרישות
בוכות בוכיות אל נבכי האיזון.
דרך חושי הלא ממושגים
חשה
בכאבך המתפרץ
דרך גבך הרועד
ועמוד השדרה המתפתל
בין אצבעותי.
מלטפת בעדנה,
חוליות חוליות המתקשות
כעמוד קרח
ונשברות. |
|
גבר עוזב לפעמים
דרך מרפסת,
מזמזם שיר ישן,
נפצע בעורפו מעץ
השסק,
נצבט בשושן...
לא כואב לו?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.