והנה הלילה שוב יורד
והתמונה של פנייך לא התפוגגה ממוחי.
הריח שלך, המתוק
ומגע ידייך העדינות, הרכות.

שוכבת במיטה, משחזרת כל ליטוף
כל חיבוק, כל מגע.
זוכרת כל מבט של עינייך הבורקות
כל חיוך שגרם לנשמתי להתכווץ.

אוהבת אותך, אבל לא בטוחה באהבתך
מתגעגעת אליך, כל כך.
יודעת שזה ייגמר בקרוב, אך עדיין
לא מסוגלת להתנתק. לא רוצה.
מקווה לבלתי אפשרי
מתפללת ליקום רגש קטן, חלש
שיזעק מתוך לבך, שהרי הוא לבי שלי.

את בתוכי, כל חלק וחלק בך
נוגע בי כפזמון חדש שלא הכרתי.
את המושלמת. המושלמת שלי.
פרח של אהבה, שכל עליו מונחים בזהירות בכף ידי
וכל רצוני, הוא לשמור עליו לנצח.

חיים שלי...