אני באה לכאן כי זה נמצא בפנים ולא מרפה. מה אני צריכה לעשות?
הם יודעים מה אני צריכה לעשות. את יודעת מה אני צריכה לעשות?
כי אני לא יודעת מה אני צריכה לעשות. כעס כעס כעס

קודם כל אל תשמעי רוק. תשמעי ג'ז, זה בריא. שמעי מנגינה איטית
וקצבית עם קול עייף, לוע עצוב. אל תשבEרי. היי אכזרית, תמתחי
את זה עוד, מתחי. מתחי, מתחי, מתחי. ספרי עד 10.

מרגישה את זה מתכווץ מתגלגל רוצה להתפוצץ להתערבל. מרגישה את
זה בפנים קורא לי להצטרף מתחנן לי לחרוץ בעור לקרצף קורץ לי
לחרוט פנימה ולתרץ.

אכלי שסק, פתחי את הפה. גם לפתוח פה את עצלנית מדי. פטפטי,
התמודדי. שה והס הם ביטוי לחולי. שסק זה בריאות, סיגריה זה
ב-ריאות. שימי ידך, משכי עצמך, קומי ממיטת חולייך.

אני רוצה לאכול שסק. שסק זה בריאות. אני פותחת את הפה להוציא
מלים ומלים לא יוצאות. זה קורא למלים להשאר, מלים תישארו איתי,
חמים ונוח כאן בפנים. מלים תישארו איתי, שימרו עצמכן. ידיים
שלי מכוונות עצמן לכוון אוכל אל הפה.

עשי מה שאת צריכה לעשות. זה ואת יודעים מה את צריכה לעשות, זה
ואת הם אחד. זה שומר אותך בפנים לעצמו, זה יוצא החוצה. זה
מאכיל את עצמו. זה עושה ממך מגן. זה עושה ממך גדר, ריפוד,
חממה, מגדל שן.

זה אומר לי לא לדבר. הוא רוצה את המלים. הוא רוצה את הרוב
לקרבו, המוץ לעצמו.  הוא אומר לי- יש דרכים טובות יותר להוציא
מלים. הוא מתכנן תוכניות עם מטרות נסתרות. הוא מתכנן לקחת את
השסק שלך ולהקים בעזרתו מבנים. הוא מבקש לבנות גדר של קרום שסק
בפתח הפה, דקה כזאת עם חורים קטנים, ולהעביר דרכה מלים. שיצאו
מסוננות, מסוגננות, מסומלות, מסווגות, מוסוות. ככה הוא מרשה לי
להוציא מלים ולא אחרת.

תעמדי על מקומך. את שוער הסף. עמדי על משמרתך. שמרי על עמדתך.
לך יש הרובה, לך יש וותק כקרבית. אל תוותרי.

קל לך לדבר. אין לך כזה, הוא לא שומר לך מלים. קל לך מאוד
לדבר.

יש לי כזה. יש לי כזה כי אני מתחילה לכעוס עלייך. יש לי כזה כי
אני רוצה להרוג אותך. יש לי כזה כי בא לי לעשות לך כך וכך.

אם גם לך יש כזה אז אני בחוסר אונים. אני שואלת ואין עונים.
כעס.

שה! הס.