באביב זה קרה כל הארץ בכתה בשבילך
ככה לפתע הוא מת היה פזמונאי כלכך נהדר
הוא סבל בחייו הרבה. אך גם חיוך לא נמחק מפניו.
הוא נלחם על מה שיש ועל חייו לא וויתר מעולם.

גשם באותו יום לא ירד
אך השמש קצת נעלמה, מזג האוויר היה מופלא
אבל יחד עם זה מוזר.
הרוח שרקה אתה בטח לא שמעת.

פזמון:
שלום לך אבי השירים שלום לך גדול המשוררים
שלום לך אבי הפזמונאים תודה לך על כל השירים.

תמיד אמרת שאין לך ארץ אחרת.
תמיד הזכרת את אחיך הצעיר יהודה.
תמיד הזכרת בחיוך את עופרה
לא דיברת על בניך.

פזמון:
שלום לך אבי השירים שלום לך גדול המשוררים
שלום לך אבי הפזמונאים תודה לך על כל השירים.

תמיד הזכרת את מתי בעבודתך
אך שכחת לפתע את מחלתך
והיום אתה כבר אינך משום שליבך בגד בך.
את מתי השארת  יתום את עופרה לבד
אותנו רק שיריך יהללוך בדרכך.

פזמון:
שלום לך אב השירים אנו נפרדים ממך לעולמים
תודה לך על כל השירים. תודה לבנימינה עיר מגוריך
שגידלה אותך בזרועותיה. כעת שערי העיר פתוחים
ומחכים ומחכים ומחכים לך גדול המשוררים.