לא רבנו כבר הרבה זמן, אבל בכל זאת זה התבשל בתוכי... הפרידה.
היא בטח שוב תבכה, רק בגלל הקטע הזה הייתי מוותר... אבל פשוט
נגמר לי. כל הפרפרים כבר עפו מהבטן ולא נשאר בי כל רגש קט. היא
במילא תרגיש את זה מאוחר יותר, אז עדיף להיפרד עכשיו. לתת עוד
סיכוי לאהבה, רק עם מישהו אחר. היא תבין אותי, זה לא שיש לה
ברירה. האמת, אני אפילו לא יודע אם להגיד לה את הסיבה. מרוב
הדמעות היא בטח לא תשאל. לפחות לא היום. ומחר... מחר כבר יהיה
קל יותר לדבר על זה.

הסתכלתי בפעם האחרונה על דלת הכניסה שלה לדירה. מהרגע שאני
אפתח אותה הכל יהיה שונה. אני אפילו לא רוצה שנישאר ידידים,
זאת אומרת אם היא תרצה אז אין לי בעיה, אבל אם לא אז אני בסדר
עם זה.

קצת זיכרונות עולים לי בראש ברגע שאני נוגע בפעמון, טובים
ורעים כמו ברגע שלפני המוות. אבל רצים לי בראש יותר זיכרונות
טובים מאשר רעים. אני מניח שזה הרגע המכריע, אבל אם אפילו זה
לא גורם לי לחזור בי, נראה כי אני בדרך הנכונה.

היא פתחה לי את הדלת. בפעם הראשונה בחיים העדפתי שאמא שלה תפתח
לי, לא יודע, ככה הייתי מרגיש יותר נינוח. ריח הבושם שנודף
ממנה הוסיף הרבה לאותם זיכרונות טובים. היא נראית כל כך סקסית,
עושה לי חשק לעשות את זה בפעם האחרונה. רק שאי אפשר לשכב פעם
אחרונה, כי זה תמיד נגרר הלאה.

התיישבנו על המיטה שלה, נראה לי שהיא הרגישה שאני רוצה להיפרד,
היא נראתה עצובה. לא רציתי למשוך את הזמן אז פשוט אמרתי: "אני
רוצה להיפרד". היא רק בהתה ביד ימין שלי שהייתה מונחת על הרגל
שלי ולא הוציאה שום הגה. היא אפילו לא בכתה. אפילו לא דמעה
אחת. שוב חשבתי שאולי אני אחזור בי, אבל הבנתי שזה לא ילך.
המשכתי לדבר איתה אבל היא פשוט ישבה ובהתה ביד שלי. היא גם לא
ענתה לי לשום שאלה. כמעט יכולתי להגיד שהיא מתה אבל העיניים
שלה היו פתוחות.

אחרי שעתיים נמאס לי לדבר אל עצמי, או אל מי שהיא הייתה באותו
רגע. אז חיבקתי אותה לפני שהלכתי. היא הייתה כל כך קרה, שאלתי
אם קר לה, אבל היא לא ענתה. רק הרגשתי טיפות שזורמות לי על
הגב, הנחתי שהיא בוכה. אפילו הרגשתי הקלה שקצת עצוב לה שאני
עוזב. הסתכלתי עליה ופתאום ראיתי שנוטף לה דם מהפה.

בבית חולים אמרו שהיא מתה. לא יודע, אולי ככה עדיף בשבילה.
אמרו שהלב שלה התפוצץ. כמו שבלון פשוט מתפוצץ. אמרו שזה קורה
לעתים מאוד רחוקות בגלל מילים. שהמילים יכולות לדקור ולפוצץ את
הלב כמו שמחט מפוצצת את הבלון.

האמת? אני אף פעם לא התעמקתי ברפואה אז אפילו לא ניסיתי להבין.