סיגריה, זה דבר כ"כ לא בריא (רק מגלים את זה אחרי שקוראים את
האזהרה שזה כ"כ לא בריא)...
היום הרי מתחיל בסיגריה, לא ממקלחת, לא מהחדשות ולא מארוחת
בוקר, היום מתחיל מכוס קפה חם וסיגריה, אחח... הרגשה מדהימה.
יש לנו כל מיני פגישות עם הסיגריה, פגישות כ"כ מיוחדות.

יום שבת בבוקר, לא ממהרים לשום מקום, שוטפים פנים, מצחצחים
שיניים, הולכים למטבח ומכינים קפה... הקפה המושקע הזה עם
הקצף...
פותחים את החלון, מתיישבים לוקחים לגימה מהקפה, אם הוא לא חם
מידי מדליקים סיגריה... אותה סיגריה שאף אחד לא יעיף אותך
מהמשרד בגללה, או יגיד לך לצאת לעשן אותה, הסיגריה הזו שלא
נגמרת...

ובאותו יום שבת, כבר הספקת להכין את כל הסלטים ולחתוך את הבשר,
שמת הכל בתיק גדול, נסעת עם החברים ליער שקט, הדלקת את האש
במנגל, זרקת את הבשר, הניחוחות עולים, הפה כבר מתמלא בריר,
בלעת את הבשר כמעט בלי ללעוס אותו, שבעת, ואז, נשכבת על הדשא
הוצאת את חפיסת הסיגריות, הוצאת משם אחת, הוצאת את המצת והדלת
את הסיגריה הכי מדהימה בעולם, הסיגריה שאחרי האוכל...

או איזה לילה אחד חזרת שיכור ונכנסת לאמבט, עם הבגדים, נשכבת
במים החמים, אתה פשוט שוב שם ומעשן, הדפיקות בדלת כדי לשאול
לשלומך לא מפסיקות ואתה פשוט לא מגיב, רק שוכב.. ומעשן...

וכשהבדידות מגיעה (וכולנו היינו שם) אתה יושב בחדר ובוהה
בקופסא שכרגע קנית, לאט לאט מוריד את פס הניילון, פותח את
הקופסא, מוציא את נייר הכסף, מוציא סיגריה ומדליק אותה...
והנה, נגמרה לה הבדידות, סיגריה זו חברה כ"כ טובה...

ואותו יום כשהלכת בגשם כשנגמרו לך הסיגריות... אתה כולך ספוג
מים, פתאום נתקלת באדם, ביקשת ממנו סיגריה... הוא הביא לך!!
אתה מבין שזה לא ידיד, אפילו לא חבר.. זה אח! כמה אחים יש
מסביב.

אבל לעשן זה מאוד לא בריא, כ"כ לא טוב.
מה שכן, זה תענוג לעמוד בחלון ובחוץ הגשם יורד, להסתכל החוצה
ולהוציא עשן.
אבל לעשן זה מאוד רע, לא בריא וחסר משמעות, כ"כ מיותר...
אבל החפיסות מעוצבות כ"כ יפה.. הן הרבה יותר מושכות מסוכריות
וממתקים..

ואין דבר שיותר מרגיע מאותה סיגריה שמתחילים איתה את היום!!