"זאת בת!",צעק המיילד אשר הוציא מרחמה של גברת כהן תינוקת
במשקל שלוש קילו, גברת כהן נאנחה בעוד חיוך קל מתפשט על פניה.


"איך נקרא לה?" שאל שמעון אביו של התינוקת
"לא יודעת, אוליי שירן או נועה" אמרה שרה כהן בהיסוס
"אין לי עצבים בשביל השמות אם הארבע אותיות שכל אחד משתמש בהם
נקרא לה נטע אוקי" צעק שמעון(מרוקאי) כל כך חזק עד שהחלון בדלת
השרותים בבית נסדק
"בסדר,בסדר אמרה שרה רק שלא תשבור לי פו עוד משהו" אמרה שרה
והשתתקה מיד.

בנתיים עברו ימים שהפכו לשבועות ואחרי זה הם כבר ניהיו שנים.
נטע ישבה לה עצובה בחדרה משחקת בקומפיי שהוריה קנו לה ליום
ההולדת השלישי שלה.
בזמן ששמעון חזר מהעבודה והתחיל להתוכח אם שרה על מי ישלם את
חשבון החשמל ,לפעמיים ויכוחים אלה עברו גם למכות
נטע שנאה שהם עושים את זה היא כמעט בכתה, היא יצאה מחדרה בריצה
מהירה,היא חשבה לעצמה שאוליי ההורים שלה יפסיקו את המריבות אם
הם יראו אותה אבל זה לא עזר
נטע התחילה לבכות והוריה של נטע החלו ללכת לחדרם כדי שנטע לא
תישמע.
נטע שמה לב שדלת הבית היתה פתוחה,כנראה ששמעון שכח לסגור אותה
מרוב ויכוחים אם אשתו שרה.
היא יצאה מהבית אל העולם הפתוח היא לא ידעה מה מצפה לה
היא לא ידעה שהיא כנראה לא הולכת לראות את ההורים שלה היא פשוט
רצה משם כמה שיותר מהר.

"איפה היא??",צעק שמעון צרוד
"אני לא יודעת איפה הבת שלך", אמרה שרה מבוהלת
"צריך לחפש אותה מהר אוליי היא בחדר שלה לכי תחפשי" אמר שמעון
מרוגז.
הוריה של נטע אמרו וגם עשו הם חיפשו בכל פינה בבית ולאחר שלא
מצאו אותה, הם הבינו נטע יצאה מהבית ועכשיו היא נאבדה
הם הזמינו משטרה וסיפרו להם על מה שקרה
המשטרה החלה את החיפושים, השוטרים חיפשו את הילדה במשך לפחות
שלושה ימים אבל לא מצאו כלום
הם אמרו להורים שזה כבר סופני, ילדה בת שלוש לבד ברחוב היא
יכולה למות, אוליי היא כבר מתה עכשיו!!


עברו להם 10 שנים תמימות והוריה של נטע כבר כמעט ושכחו מזה
שהיתה להם פעם ילדה הם היו במצב כלכלי קשה הם כבר חשבו לעבור
לאור יהודה אבל לא יכלו כי אף אחד לא רצה לקנות את הדירה
שלהם.
שמעון תמיד הרביץ לשרה אפילו אם לא היה לו חשק
כל דבר ששרה לא עשתה טוב שמעון התעלל בה הוא אפילו עשה מעין
מחירון:
אם החולצה לא מכובסת, מחבט לפנים
אם הסקס לא טוב, יריה בכתף
אם הבית לא שטוף ביום שישי, הראש בתוך השירותים
ככה זה היה שרה לא עשתה שום דבר טיפשי כזה שיגרום לשמעון
להתעצבן.
את רוב היום העבירה שרה בצפייה בטלוייזיה שלה שהיתה קטנה
ומאובקת,הטלוייזיה היתה בין מכשירי החשמל היחידים בבית, היא
העבירה ערוצים במהירות עד שהגיעה לערוץ מספר 2 זה היה ערוץ הופ
כמובן הראו שם תינוקות ושרה מיד נזקרה בתינוקת שלה היא בקושי
זכרה את השם שלה.
היא לא רצתה לומר לשמעון כלום כי רק הרגע שרף לה את הרגל והיא
פחדה שגם ישרוף לה תרגל השנייה.
פתאום נשמעו שתי דפיקות קצרות בדלת שרה רצה לפתוח את הדלת
בזמן ששמעון ניגש לסלון כדי לראות מיהו הבא בדלתו
בפתח הדלת עמדה לה ילדה היה לה שער ארוך היא היתה קצת מוזנחת
אבל בכל זאת יפה היא הביטה במבט חצי עצוב חצי כועס חצי צוחק על
שרה בזמן שחיוך שטני נפרש על שפתיה.
"מי את?, אני מכיר אותך יעבלה אופי מהבית שלי" צעק שמעון
"לא,לא אתה לא מבין שמעון אני חושבת שאני יודעת מיזו"
"נו מי?",אמר שמעון
"זו,זו אינה השכנה מהבית השני בואנה שמעתי היא לסבית
אחושרמוטה"
"שתקי אני יתפל בזה אינה את יכולה לעוף לי מהבית" אמר שמעון
ותרק תדלת.
יופי זה כבר יטפל ברוסיה הזו" אמר שמעון.
ופתאום שמעון ושרה שמעו משהוא נשבר
הם רצו לכיוון המטבח לבדוק במה מדובר וראו ילדה יוצאת מהחלון
היא טיפסה לשם אם חוט שלשלאות כמו בכלא אבו כביר
היא הביטה בשמעון ושרה במבט כועס
"אני מכיר אותך" צעק שמעון יותר חזק ממקודם
"כן אני הבת שלך,נטע" אמרה הילדה
"מה זה לא יכול להיות נטע מתה היא נאבדה לפני 10 שנים" אמרה
שרה מבוהלת,"והיא נאבדה שהיא היתה בת שלוש נכון?",אמרה נטע
בזמן שהוציאה שני רובי עוזי מהתיק של ה NO FEAR שלה.
"מה?, זו את נטע זה באמת יכול להיות אבל איך שרדת ,איך..."
נטע לא חיכתה שיסיים את המשפט והתחילה לירות לכל הכיוונים
בזמן
שעישנה נרגילה בטעם תות ,לשרה פגעו שלוש כדורים בראש והיא מתה
במקום מין הסתם.
לשמעון פגעו 2 כדורים בברך ועוד אחד בבטן, הוא גסס
"אתה שואל איך שרדתי אהה יהומו בבית הזה הייתי יכולה לשרוד
פחות זמן מאשר בחוץ אתה יודע!!"
"ונחש את מי פגשתי שהייתי קטנה מי דאג לי ואימץ אותי, לא
כמוכם"
"מי?", אמר שמעון בכל חלוש
"זה היה איזה ערבי אחד קוראים לו יאסר, יאסר עראפת"