אוהד שטייג / נעלם לי כל-כך פתאום |
כלום לא עבר ודבר לא נאמר.
ולא מייבב, ולא מצטער ובטח שלא שוכח.
אין כבר צער, רק חרטה.
ואולי קצת חמלה
וגעגוע אחד גדול
שכבר נבלע בתוך בורות שכיסית.
ואין כבר דמע, ויש רק את העבר
שלא נשכח ולא נסלח.
וטריקת דלת כשאני עומד בפניה
מחכה לזיו פניך
שנעלם לי כל-כך פתאום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|