[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








MUNCHEN  ( שירותים ...(79-1975)

לא צריך כוכבים. תן לי הגה ואני חורש את אירופה; חמש שפות
ופנטומימה מבטיחים לי מיטה ומקלחת נקיים ללילה. בצהרים, אין
כמו מרכז קניות, שעה וחצי חנייה, ארוחה עסקית, חצי-חצי, מזון
טרי  מהסופר, סיבוב ב"מבצעים", ורגע אחרון סיור בשירותים
נקיים.
בגרמניה זה פולחן! בקפה מוצארט, מוכרים כדורי שוקולד, עם שמו.
לא שאלו אותו. מלצריות, כיסאות, ווילונות, אדומים, התזמורת
קאמרית. השירותים תפארת העיצוב. על הקירות קריקטורות ממוסגרות
מוזיאון, מתארות כלבים וחתולים בתנוחות מלחמת-קיום
עשיית-הצרכים. מצחיק. מאקס ומוריץ למתחילים. התביישתי לקלקל
לסבתה, שציפתה לשמוע קונצרט מטבעות מרקדות בצלוחית פורצלן
מופקרת על מפה רקומה, חושפת רגלי-אריות שולחן עתיק.
בצרפת ובלגיה, שוויון, אחווה וחופש. המשתמשים במשתנות
הציבוריות, ראשם גלוי וחופשי לנהל שיחות-חולין עם העוברים
שאינם שווים. לא בשבילי.
ובאנגליה, חיישנים שיותקנו באסלה יבדקו מיידית את התוצרת,
וידווחו את מצב בריאותך לך, ליקירך או לרופא המשפחה. נגמר
התור, שירות ציבורי תרתי משמע. מצלמה נסתרת, האסלה מדברת: חודש
שלישי, מזל טוב גברת.
לא היה קל למצוא את השירותים במרכז הקניות ב-KAUFHALLE,
ב-MUNICH, וזה סימן טוב. רוב הקהל מתייאש והם שלך בלבד! כאשר
הם מתחת לאף, הסתערות המוני גברות הורסת כל חלקה טובה!
כבר במדרגות, ראינו את השולחן הקטן לטיפים, מראות, וצלליות
הגבר והאישה מעל שני תורי דלתות. גבר, רחב, קרח, כבן שישים,
לבוש לבן, מגבת לבנה על כתפו, הפריד בינינו לבין המטרה הנכספת.
מלצר ייעול, שתפקידו לכוון לתאים הפנויים, הנקיים. בעינים
כחולות אדישות הצביע ימינה. ואני מצאתי שלווה מאחורי הדלת
שהתפנתה בצד שמאל! כשעזבתי, ראיתי את עורפו העיקש, המזיע, עסוק
במלאכתו, מכוון: שמאלה ימינה...
... אוגוסט, OKTOBERFESST, יכולתי לראותו במרתף הבירה, בקרב
חבריו לנשק, או מה שנותר מהם. למרפקו קנקן ליטר שלישי. לא
השולחן הארוך עם הספסל, אלא קטן, פינתי, ולכיסאות משענת. נישה
ששרדה את הפצצות, ולאחר השיפוץ, שמרה על החום האינטימי של
הימים הטובים ההם.  הקהל והמלצריות זהובי שער, גם לצעירים
חולצות וגרביים לבנות, ז'קט וחצאית ירוקים, מכנסי עור
שלושת-רבעי, כתפיות על כרס נפוחת אלכוהול, כובע ונוצה מיוחדת.
- "בואי אלי, LORELEI,"
- "אליך אהובון," מתמוגגת המלצרית, ומגישה שדיה הקוצפים, מעל
שני זוגות קנקני הבירה שבידיה החזקות...
- "'השנפס' שלנו, LORELEI," המשיך אהובון . מבט חודר, שער
כסוף, חנופה סמכותית, גבריות אבהית שלווה, שחסרו לה כל ילדותה,
משכו הקסימו והפנטו אותה.
- " לא שכחתי אהובון, יש לי רק שתי ידיים, יודע מה עושות שתי
ידיים?"
- "שכחתי, LORELAY."
- " אזכיר לך, אהובון."
- "משימה בלתי אפשרית..."
- "אל תדאג, אתה עשיר והלילה צעיר..."
- " משימה בלתי אפשרית, LORELAY, אחת נשארה בסטאלינגראד..."
המלצרית חנקה בכיה בסינור ונבלעה בקהל.
- "למה?" שאל השלישי. חזר מהשירותים, והתיישב לאט, מתבונן
בשכנים. אבל הצוהלים מסביב, המשיכו בשירה, בדיחות וצחקוקי נשים
זולות.
- "למה?" חזר הקרח.
- "30 שנה בלבד, כפויי טובה, שכחו בשביל מה לחמנו!"
- "ופחדנים," הוסיף ה"אפור", נקרא לו אפור, צבע סוד ההישרדות,
לא מוגדר או בולט, חלק ומחליק, ולכן נוכח. "איזה מטומטם כתב
סיסמאות בשירותים."
- "פרצוף תחת, שייקח דגל ונשק."
- "די, הזמנים השתנו, דרך אגב," פנה לקרח, "עדיין בקאופהאוז?"
- "אין מספיק טורקים צעירים, לנקות שירותים?" שאל אהובון. הקרח
הניד ראשו עם השנפס, שהביאה מלצרית חדשה, כולה בלונים, מרחפת
בין השולחנות, בטרם תמריא, מעל ענני הטבק, אלכוהול, וזעת אדם.
זה בית: הריח הדחוס, הזמר, היחד הזה, עם אחד, מנהיג אחד,
צועדים, מחר כל העולם.
"יין לפני בירה, שותה חזירה, אחר בירה יין, נשתה לחיים", דקלמו
הסובבים.
- "אילולא ידעתי מי היית, הייתי חושב שאתה קוקו."
- "אתה מנסה לכפר?" שאל האפור.
הקרח חייך בזלזול, אהובון הסיט מבטו.
- "פוחד ממס הכנסה," אמר האפור.
- "אולי נגמר לו הכסף, אנחנו אחים לנשק,"
- "חבר'ה, יש לי פנסיה של ותיקי המלחמה, ווילה, רווחים נאים
מאוסף שיני הזהב שלי, יכולתי לבלות שארית חיי בדיג, בבטן-גב
בטורקיה או בספרד!"
- "אז למה אתה קורע את התחת בשירותים במרכז הקניות? אין מספיק
טורקים צעירים, לנקות שירותים", גיחך חמודון.
- "חבר'ה, CAMARADEN! אינכם מבינים?" הקרח שלח מבט עצוב
לאינסוף, הרגיש כיצד הוא מרחף על אדי ארבע בירות ושנפסים שלא
ספר. חרש לרחש, עובר דרך קירות, עולה עם הבלונים של LORELEI אל
ענני סופה רחוקים. עיניו ברקו. "אתם מבלים ב-LAS VEGAS -,
MOULIN- ROUGE או בית בושת אחר! אני על במה קטנה, במדים,
דרגות, צלב הברזל, מגפי מבריקות. שלג וכפפות לבנות על ידי,
כנפי יונה, מרחפות באוויר. שוט הרכיבה בידי כשרביט מנצח, אני
שומע את התזמורת. בתנועות עדינות, הכוונת ראש והטיית גוף,
בסמכותיות, בביטחון, אחד ימינה 2 שמאלה, 2 ימינה 3שמאלה, מנצח
על ואגנר (WAGNER). אני שוב על הרמפה, קרונות הבקר נכנסו
לרציף, דלתות נפתחות, צעקות, כלבים, חבטות. אלפי יצורים
מפוחדים, רועדים מקור ופחד, מסונוורים מהאור, הגזע הנחות,
עוקבים אחר תנועות ידי שמאלה ימינה, חיים ומוות. בקאופחוף
במרכז המסחרי ב-MUNICH, זה מקומי, ייעודי, עד סוף ימי: שמאלה
ימינה, לחיים או למוות. חזרה לימי תפארתנו! לא צריך כסף, מוכן
לעשות זאת חינם! מוכן לשלם! לשרת את המולדת, FATERLAND,
בגאווה! מצפצף על NUREMBERG! ה-REICH  בן 1000 השנה חי, קיים,
ונושם, בשירותים הציבוריים במרכז הקניות במוניך."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש לי פחד במה.
באמת !!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/4/05 20:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ר. דונר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה