[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ד"ש לאמא!                                                  
                                                           
     (רק בנות 45+ מבינות)

"... ובתחום הרומנטי, צפויה לך פגישה מפתיעה, עם מבוססת, בגיל
העמידה". ולא קריאה בקפה, קלפים, כדור בדולח, או עתיד המגדת,
שנרצחת בדירתה, במהלך שוד אלים. סתם, הורוסקופ, גזיר-עיתון
חובק דג-מלוח. מזל שור. אני מזל גדי, ולא אוהב עיתונים ויומני
חדשות. פעם היה לאוטו (לא מכונית) ריח נעים, של ריפוד עור
ובנזין. היום: ניחוח דאודורנט-מעליות, ריח פלסטיק, ניקל
מפלסטיק, נשמה מפלסטיק... גם הפלסטיק כבר לא מה שהיה. אני הולך
ברגל, רוכב על אופניים, נוסע ברכבת. על שמשה אחורית וצדדית
הדבקתי, מפרט טכני:
"למכירה. 169.000 ק"מ, מצב מכני מעולה, מודל..., טלפון 44
X03.69124  לא אוטומטית". בהילוכים רגילים עוצמת המנוע בקצה
האצבעות, אין חריקת בלמים.
פעם היו גונבים מכונית, בשקט. כיום, קונצרט אזעקות בשלוש
בלילה, ודקלום, באנגלית: "פריצה, פריצה, צא מהמכונית מייד!"
בלי גנב, אזעקת שווא.(אני רוא  את גנבי הרכב רצים לקנות מילון
oxford).
ברגשות מעורבים, נכנסתי למכונית הישנה ויצאתי לשדה הקרב,
למנהרת הזמן האבוד, לדמדומי ענני עופרת, ופיח מסרטן. מנהרה
אוכלת נוסעיה. אני רואה את האור בקצה המנהרה: אדום! מהבהב.
אני נוסע בימין הדרך, משפר עמדה, נושם ערפיח בוקר. מאחוריי,
מסבך ג'ונגל הבטון מגיחות חיות טרף, גלי מוטאציות, ונמוגים
באופק, אפופי ענן צמר גפן אפור ורך. כך ראו הנמלטים, את
הסתערות פרשי הברברים: הונים, הוטנטוטים, וויזיגוטים.
והנה זה מתחיל. BMW נדחקת למרווח הבלימה שלי. עולם תחתון.
יעבור ל-Mercedes? מה פתאום תחתון? אצלנו פיתגורס מפסיד במשפט,
וסוחר הסמים ילבין כשלג, אותה אבקה לבנה. בנימוסים, כולם עולם
תחתון. דגי-רקק במאבק לצמרת. צפוף בצנרת המנהרה. בקוריאנית
משודרגת-ניקלים. גם הוא באצילים. נחפז, לעסקת המיליון? את
הצרפתייה שחולפת, תקבל ב-24 תשלומים, +סוף שבוע בקפריסין. לנהג
המשאית, בנתיב השמאלי, 27 הרשעות + חיסל משפחה. עדיין נוהג.
השופט התחשב... מפרנס משפחה. עד חצות יהיו: 30% מחוסרי-חניה,
12.5% גנבות, 10% דוחות משטרה, קנס, ושריטה. 2% מתים, 3%
סעודיים, 10% נכים. סטטיסטיקה מנצחת:
"אדון פוצולובסקי, ממחלקת 90% נכות. מצטערים. חסרים סטטיסטית
שני הרוגים, מעבירים אותך למקרר."
הנה יצור דו-גלגלי. חלף עם הרוח. ואני מלא הערצה, מחבר שיר
לכבודו:

מלך, בשר ודם.

שחור האספלט. אכזר, כטיל,  בשני מך mach) 2)
על פני חולף אופנוען.
מלך הכביש, רק בשר ודם.
שחור האספלט.
כעיט דואה, מחליק, כמו
על חלון הזבוב,
נמעך המלך,
רק בשר ודם...
(מוקדש למלחמה בתאונות דרכים.)

מאוחר מדי... האדמה רועדת, וצללית טנק, ט' 55, מסתער מימין,
מעבר לקו הפרדה צהוב. אני מאט, מנסה להתחמק, עוצם עיניים,
מתכווץ, קטן-קטן, ממתין למכה. התותחים נדמו. המוזות שותקות,
עדיין. מימין, צמוד למעקה בטחון (?) עוקף אותי, בנסיעה
סהרורית, רכב-אש, ג'יפ, ענק "האמר". מיליון שקל, ושווה כל
אגורה משהקת. מותאם לצורכי הצבא האמריקאי. מעביר כוח קומנדו
למשולש ברמודה, ב-% 100 ביטחון, או תינוקות לפעוטון בדלתא של
האמזונס, או לחוג-בלט במדבר גובי. בין מדרכה וערוגות הבושם,
לפני כולם! ברמזור, פגישתנו המחודשת בלתי נמנעת, באור וורוד,
המתוק מכולם.
ליד ההגה, עם טלפון-מחשב-מיבש-שער בפה, וסיגריה באוזן, LOLITA,
מסבירה לאחת, סתומה, הכל שלוש פעמים. עם הידיים. היד הפנויה.
כבת שבע עשרה, ואני מאחל לה יותר. זה דור דורש, זה גיל
ההסכמה:
"אמא, את-מסכימה-שאקח-ת'-אוטו?"
"למה לא, פרח(ה) שלי? למה קניתי לך ג'יפ שלושה טון?"
ושימותו הקנאים. רק אני שורד מול פאר הטכנולוגיה:
שנורקל-אמפיבי, כננת-גרירה, פריסקופ, מנגל, וטלוויזיה במעגל.
ה-GPS מדווח לאמה, על איזו גבעה, ותחת איזה עץ רענן, מוצצת
הילדה נרגילה, או נקטפת בשדות פרחי-פרג. ואם נמה, דנה, ניווט
לוויני יחזירה הביתה. כסוס זקן שמכיר את הדרך.
רמזור... מאה כוחות סוס מרווים צימאונם בחמישה קילומטר לליטר.
מרחיבים את החור באוזון. חונקים עשרים ואחד אלף חולי ריאה
בשנה.
רמזור... נרגעתי, נשימת יוגה. מחייך, ובשפת סוציומטים, מאותת
לה לגלגל חלון. במאמץ ניכר מתנתקת-רמקולים, נשלפת-טלפון,
ונפתחת-חלון משוריין!
"את נוהגת בצורה מסוכנת," בחיוך מתרחב, "מה עם
הכוס-של-האימא-שלך?"

מסמיקה. סיגריה נופלת מהאוזן, עיניים נפערות בפליאה, ובולעות
את משקפי השמש הזעירות. לא מאמינה למסר המחויך.
ילדת-שמנת-מתוקה. פגישה ראשונה עם אני-עני, שלחמו רווי-זיעה,
ועתידו מובטל.
ואז, הדמעות מתחלפות בחיוך מטופש, של הארה פתאומית. הצהוב
ירוק, אני מחליק הלאה, ורואה אותה בראי, רושמת דבר מה. כעבור
כחמש עשרה דקות צלצול בנייד:
"שלום, אתה ראובן?"
"כן."
"בעל רכב "טרנטה", מספר 6969 על 4 לגריטה?"
"כן."
"יופי-טופי," צהלה הילדה, "דיברתי עם אמא, סיפרתי לה כל מה
שאמרת!"
"?"
"אמרה שאתה יכול לבוא, קח את הכתובת... בי!"
"לבני מזל שור: בתחום הרומנטי, צפויה לך פגישה מפתיעה, עם אשה
אמידה"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היה לי סלוגן
קטן וירוק, היום
יש לי סלוגן עם
הרבה, הרבה רוק,
מחר יהיה לי
סלוגן של
שמו...

למה צריך
סלוגנים? אנחנו
מוכרים משהו?


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/4/05 21:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ר. דונר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה