שוברי שיוויון / מחווה לחלום |
הרגש שהיה נישא כאבק ברוח
ממולו הירח זועק קריאת כאב בלומה, מגואלת בדם.
העצים מתנועעים לאיטם למנגינת הצרצרים החרישית
והיא שוב חושבת עליו.
בינות לקני-הסוף הם משחררים אנחת עייפות משותפת
ומתנחמים זה בזו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|