געגוע שוקע לתוך נצח,
כמעין טיפה היוצרת מעגלים בשלולית רחוב.
געגוע הופך לשגרת היום,
כמו שהשלולית התחברה עם אחרות, יחד ים הן יוצרות.
נוסקת לתוך באר עמוקה,
הפחד להתמודד, משתוקקת להירגע.
שקט פנימי צץ בתוכי,
כמעיין רגוע המוקף ירוק.
מתמזגת עם השמיים,
או שמא אלה הם המים,
נאחזת בזיכרון, בשיניים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.