דוד ארינזון / ראי וזכרי |
כי היינו טפשים עד מאוד
את טובי בנינו אספת לחיקך
אך מהם טרם נפרדנו.
נחים על משכבם
בתוך חור בטון סימטרי,
אחד מתוך אינספור
עטופים בדגל קרוע
מכוסים בגרגירי חול חסרי ערך.
זכרי אדמה,
כי אנחנו שכחנו
את כל אלה שקירבת לגופך
ועטפת בידיים נצחיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|