כשלאנשים עושה טוב בלב לראות אותי מושפלת-
אני אשפיל את עצמי.
כשאנשים נהנים לראות אותי בוכה ולא צוחקת-
דמעה תזלוג מעיני.

אנשים מנצלים אותי,
אני חלשה מדי בשביל זה,
לא חזקה מספיק.
רק לראות על פניהם חיוך,
ועל פני דמעות
מראה לי שאני עלובה,
ובטיפשותי נתתי לזה לקרות.

אין בכוחי לא לשמוח בשמחת אחרים,
גם אם על חשבון נפשי הפגועה הם צוחקים.
חיוכים וגיחוחים משועשעים,
עושים בליבי פרפרים.

ואני,
ספק בוכה,
ספק צוחקת.
נפשי עלי בעצב יורדת,
וחיוך משלי לא עולה על פני,
כי הנני שרויה באחרים מדי.