עמית-יהודה פרץ / כלבה וחמור |
חזרה...
היא לא התקשרה.. ואני ישבתי בכניסה לבניין כשרק נקודה אדומה של
סיגריה וכמה כוכבים האירו.
צעקתי "כלבהההההה" אל תוך הלילה החשוך והשחור..
משום מה קיוויתי שהיא תצעק לי בחזרה שאני חמור, אבל היא כבר
רחוקה מכאן, רחוקה מדי..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|