פתאום אני מתחילה להבין את העולם,
פתאום אני מבינה - אותך.
רק לפני שניה נגמרה הבטריה ופתאום
כבר יש לי סוללה חדשה, סוללה אחרת
עם כוחות על טבעיים שמרפאים כאבים פנימיים,
את הכאבים של הלב, הלב שלי.
פתאום אני קולטת איך הייתי אז,
איך נתתי לעצמי לזרום והמעיט
בערכי ולו במועט.
רק עכשיו מתחילים להבין אחרי כל
מה שקרה, אחרי הצעד האיום (?!)
שהיה. רק אחרי שאיבדתי קצת מילים,
על אותו מכתב עם קטעים רגישים.
פתאום מגיעים לאותה התחנה -
התחנה הסופית שלוקחת אותי
עוד שלב בחיים, עוד בגרות קטנה,
עוד רגע שחולף ואומרים תודה שחולף ואומרים תודה שעבר,
אך עדיין לא שוכחים איך היינו אז.
פתאום קורים ניסים, קורים רגעים,
חווים חוויות, מה לעשות שיש מעגל חיים
מלא בהפתעות ?!
שיר שנכתב ב 13.11.1999 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.