New Stage - Go To Main Page


סיפרת לי על תקופות לבנות
ועל מטעים ירוקים
ואני ניסיתי לבנות
את המקום שהרסו לך החיים

אתה לא הגבר הראשון
שמשתלט לי על הלב
ולפניך עד היום
היה שם אחד שהסתובב

יש לך צחוק מבויש
ולי יש דיבור צונן
אבל המילים שלך הן דבש
ולכל תפילותיי הן "אמן"

אני מתגעגעת אליך
בכל יום שעובר, כמו ילדה
ונראה שהדרך אליך
תהיה כמו המתנה שהתארכה

בוא היום לפני שיעריב
לפני שמואזין יקרא מעל -
המסגדים המהוהים בתל אביב
בגבול של יפו, ליד שעון המגדל

סיפרת לי בשפה שלך
את כל מה שאחרות ניסו
לחשוף בנשמה שלך
כשהגפת בפניהן את התריסים

אני לא יוצאת מדעתי
בקלות ראויה לשמצה
אבל מהלילה שנישקת אותי
אני כולי סמוקה מבושה

אני מתגעגעת - אז בוא כבר
לפני שיהיה שוב גשום
והים יאבד את הריח
של יום קיץ בהיר וחצוף

נותרו עוד כמה רגעים
לא עייפתי אליך חכות
גם שעות מתקצרות לפעמים
מעניין אם לך הן עפות

ואני מתגעגעת,
אז בוא.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/4/05 17:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביגיל נץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה