|
איך אפשר להיפרד מאדם אהוב?
אדם שתמיד היה שם שהכול היה אבוד
איך אפשר להמשיך כאילו כלום לא קרה
אך קרה, דבר נורא.
ולמה יש זמנים שהזמן מזדחל
וזמנים שהזמן רץ
ואיך להעביר עוד יום לאחר שהבכי פרץ
וכשנהייה כולנו בחגים ביחד והוא לא ישב ליד ראש השולחן
צוחק עם הילדים והמבוגרים כאחד?
ואם פתאום בארוחה תתגלגל עוד דמעה?
ופתאום בבטן תהייה הרגשה משונה?
או בבית הספר בשיעור אנגלית או לשון.
עבר כבר חודש? המחוגים זזים בשעון.
ובשביל חיוך לא צריך הרבה
מבט חטוף לעבר יספיק בשביל זה
אי אפשר להיפרד מאדם אהוב
אבל צריך לקבל את זה
ולא לשכוח כי האדם הזה היה לי חשוב.
באהבה מיתר. |
|
|
החיים זה כמו
כוס קולה. בצבע
חום ועם הרבה
גזים. בעצם, זה
לא כמו קולה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.