בגיל 5 נפלה השן הקדמיות העליונה, אחר כך נפלו כולן לפי התור.

בגיל 6 וכמה חודשיים כבר התחלתי ללכת לכיתה א' ביחד עם כולם,
עם החולצה המכופתרת בצבע תכלת והפרח הענק עם השם שמחובר לכיס,
ושתי קוקיות עם סרטים כחולים, כדי שיתאימו לתלבושת החדשה.
באמצע כיתה ו' שמו לי פלטה בשיניים, והיה לי חיוך נוצץ, כמו
כוכבים בלילה. ואחר כך הורידו לי אותה קצת אחרי שעליתי לכיתה
ז', והשיניים שלי אז היו ישרות, וגם החזה שלי התחיל להוציא
ניצנים, פחות או יותר ביחד עם כולן.
בכיתה ט' נכנסתי לתיכון, ושנתיים אחרי זה התקבלתי למגמה
הריאלית. למדתי 5 יחידות מתמטיקה, 5 אנגלית 5 ביולוגיה ו-5
כימיה, כמו כולם.
סיימתי את התיכון, עם תעודת הצטיינות ובגרות טובה, ביחד עם
כולם נסעתי לקפריסין לפני הגיוס. שבוע של שמים ים וחול, עם
המון מוסיקה מסיבות ובירה. החופש הגדול האחרון שלפני הגיוס.
התגייסתי בסתיו בנובמבר, ונשלחתי לטירונות בבה"ד 12, עשיתי
שמירות ומטבחים כמו כולן, ובכיתי להורים ולחבר בטלפון. ואחר כך
הייתי פקידה, בלשכה של תא"ל. ואחר כך יצאתי לקורס קצינות,
והייתי רל"שית, ולמרות הדרגות, כמו כולם  ספרתי את הימים עד
לשחרור.
כמו כולם, אני אסע לחו"ל, אזרק במזרח או בדרום אמריקה, אעשן
קצת גראס, יטייל בנופים עוצרי נשימה, אני אדאג להתקשר הביתה
פעם בכמה ימים, כדי שזוג הפולנים לא ידאג.
ושאני אחזור לארץ, אני אלך ללמוד באוניברסיטה משפטים או אולי
כלכלה וניהול אולי אפילו תקשורת. וכמו כולם בלילה אני אמלצר
כדי להרוויח כסף, לדירה רווקים שכורה, בפלורנטין או ברמת אביב,
איפה שכולם יגורו.
אני הוציא את התואר הראשון, והתחיל לעבוד בעבודה מסודרת, אני
אקבל הטבות סוציאליות כמו כולם, ואלבש בגדים מחויטים. שם אני
בטח אפגוש איזה גבר, שכמו כולם, גם הוא עבר מסלול פחות או יותר
כמו שלי.
אנחנו נצא כמה חודשים, אחר כך נעבוד לגור ביחד, בדירה במרכז תל
אביב, ונאמץ כלב או חתול. בערב נשאר בבית או נלך לחברים, וכמו
כולם נפגש ביחד ביום שישי בפאב השכונתי, ושוב נרכל קצת על המצב
הביטחוני ועל סלבריטי כזה או אחרת.
שנהיה מוכנים, נתחתן, אני כמו כולן אלבש שמלה לבנה, וטול תואם.
ותלוו אותי לחופה, וסבתא שלי וסבתא שלו יזילו קצת דמעות,
והדודות יגידו שהן עוד זוכרות אותי "כזו קטנה". הוא ישים לי
טבעת על האצבע וישבור את הכוס. ונרקוד אחר כך כל הערב, ואחר כך
נלך למלון ונספור את הצ'קים.
נקנה דירה עם משכנתא, באחת מערי הפרבר, בראשון או אולי ברמת גן
או גבעתיים. יהיו לנו שתי מכוניות כבר, והכלב מהדירה הישנה.
ואחרי איזה שנה שנתיים, כמו כולן אני אכנס להריון.
יהיו לנו בסוף שלושה ילדים, שתי בנות ובן. כמו כולן נתן להם
שמות עבריים מקוריים, נעמה קורל ודין.
ביום שישי, נפגש עם חברים, על כוס קפה ועוגה ביתית וקצת
פיצוחים, כל פעם אצל זוג אחר. פעם פעמיים בשנה נסע לחופשה
קצרה, ביחד עם כולם באילת או במה שיישאר מהכינרת. פעם בכמה
שניים נסע לשבוע בחו"ל. נחזור כמו כולם, אם עגלות מלאות קניות
מהדיוטי פריי.
בבוקר אני אעיר את הילדים, הוא ילביש אותם בזמן שאני אכין להם
סנדוויצים לבי"ס ולגן. הוא ייקח את הזבל החוצה בדרך לעבודה.
ואני אקח את הילדים לבי"ס. כמו כולן, תהיה לנו מטפלת שתחכה
לילדים בסוף כל יום כשאנחנו עוד נשאר בעבודה.
כמו כולם, נעשה סקס שלוש פעמיים בשבוע, פעם בשבוע אני אלך
להתעמלות ופעם בשבוע הוא ילך לשחק כדורסל עם חברים. מדי פעם
הוא יפנק אותי בארוחת ערב במסעדת יוקרה.
הילדים שלנו יגדלו, ואני כמו כולן לא ישן בלילות הקרים, מרב
דאגה לדין שנמצא בצבא. אחר כך גם הוא ישתחרר. הילדים התחתנו
כמו כולם, ויביאו לנו נכדים.
אנחנו נפנק את הילדים בממתקים, ובבוא היום כמו כולם נעצום
עיניים ונמות אחרי 70 ומשהו שנה של חיים משעממים.
אבל אני לא רוצה להיות כמו כולם. לא רוצה להיות במרתון משעמם
של החיים שלי, כשהכל כבר ידוע מראש. אני רוצה לחיות איך שאני
רוצה,מתי שמתחשק לי, לצעוד ולא לדעת לאן, ולא אכפת לי מה שכולם
יגידו, אני אחרי הכל לא כמותם.