אמיר קליין / אנחה שקטה |
עמוק אל תוך הפה הפעור
אל הנשיות הזורמת מתוכך
סדינים רטובים,
ואת תשוקה,
זיעה בזיעה נוגעת
שפתיים חוברות יחדיו
אצבעות פרושות לעולם תחתון,
קו מקביל מגוף אל גוף,
חזיית תחרה פרושה
על הרצפה.
שירה רוגעת.
מורמת אל על בכוח הרצון העז
נקודות האחיזה נמוגות
טלטול של קדימה אחורה
חוזר לאיטו,
ונמוג אט אט
אל בין שדייך,
שם אניח ראשי
בטרם ארדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|