כולם ישנים ונשארתי לבד,
רוצה תשומת לב - אך כיצד?
אני הזקן - כך נראה וכתוב ,
יחסית לכולם צריך לתת ולשוב.
יחס נותנים לקטן, למסכן,
זה שצריך וגם מתאונן.
ואני מה איתי?
לי לא מגיע באופן שרירותי?
גם אני כמו מוכר החמניות,
מסתובב במרחב, נפגע נעלב,
שצובטים אותי אני מצטבת,
ושדורכים עליי אני מתחבט.
עוד מעט הבוקר יעלה,
ויום חדש אותי ימלא,
אחכה לראות האם היום יום חגי
ההיום אקבל את תשומת ליבי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.