עלמה תל אביבית,
צעירה ונאיבית
נסחפה אל מילים
בין אורות וצללים
שברנש בה נסך
על גבי המסך.
וביום מימים
נפגשו נפעמים
במלון אי שם
לשובב את נפשם.
ובלי לאמר כלום,
היא חויבה בתשלום,
והנה בהיותם יחד,
תקף אותה פחד
כי ללא כל סימן
הוא הפך לתוקפן.
היא נותרה בלי מנוח
והחליטה לברוח
אך חזרה לזירה
כשליבה היה רע.
הוא ניסה לשכנע
שאיכפת לו עליה
אך באופן אקטיבי
שוב היה אגרסיבי.
היא בכתה בנפשה
אך מילים בה כבשה
ושתקה מבוישת
נסערה ורוגשת.

ואני זאת אומרת -
תוקפנות שגוברת
ומתחילה במילים,
ובמגע קצת אלים
ממלאת את המדיה
בתחושה של טרגדיה,
ויוזם הפגישה
מהלך בלי בושה
נקי מכל פשע,
פטור מכל רשע
ובקול הוא מודיע
שהוא המושיע.


סיפור אמיתי שקראתי במקומון