[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מריה קיי
/
הסוף

זבל
נזרק לפח.
לא צריכים אותו כל כך.
לא צריכים אותו כל כך.

חפץ כלוא בכלוב צר
חפץ עשוי בשר
נגמר!
"אולי תוספת, יקירי?"
"אמא, יש משהו מת בצלי".

משהו בתוך ארגז
משהו על הדרגש
משהו מובל היום למקום חדש.
משהו נקשר ומתהפך
הופ, בותר... והתחלק.

"יש לו דמיון מאוד פורה."
"אמא, אני רוצה פירה."
"חומד, תמיד אהבת צלי".
"אמא, משהו השתנה היום אצלי."

זבל
נזרק לפח.
זבל
צהוב ורך.
לא צריכים אותו כל כך.
לא צריכים אותו כל כך.

"הם לא אנשים."
"הם מרגישים."
"שטפו לך את המוח."
"אמא, כל אחד מהם היה אפרוח."

מישהו נולד זכר.
מישהו הפך לצלי בקר.
מישהו נרדם בתוך ארגז צר.

משהו בשם בשר...

נגמר!

"אני לא אוכל יותר בשר."
"כך?"
"אני לא צריך אותו כל כך.
"אני לא צריך אותו כל כך."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאלוקים ברא
את החושך, הוא
ברא לנו ירח,
שיראו איך אנחנו
בודדים. את הירח
שם גבוה, שלא
נוכל לגוע, ויש
כמה שעדיין
מנסים!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/4/05 13:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מריה קיי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה