|
על הרצפה אני יושבת
מתחילה לבכות
מתחילה לדמם
עקרו את ליבי
ועכשיו הוא נשפך
ויש כאן דמעה אדומה וכהה
הלב צווח
ממני הוא בורח
כי הכאבתי לו מספיק
ולי הוא מעיק
כי עקרו לי את הלב
והוא התענה מספיק
וכבר נגמר לי שק הדמעות
אין איתם מה לכסות
כבר יבשו מזמן
וגם כאבי הלב עכשיו כבר אינם. |
|
|
-היתרונות של
כתיבת סלוגן הם
שבמהלך הכתיבה
כל המעטפות
החיצוניות
נפרצות, והאני
הפנימי שלי
נחשף.
ככה שאני לא
צריכה להתקלח.
כבשל'ה במפגשי
סלוגניסטים
אנונימיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.