אלפי פנים שחור צללים רצים עכשיו בתוך הראש
בלי שם או זמן רק בלגן מגן עד כאן דממה תחל לגעוש
רעד...
זוחל לאט בכל הגוף
פחד...
בין השפיות אל הטירוף
מסתובבים אל תוך סופה שקטה מורכבת זיכרון
סוחפים כל חוש עוטפים לאט שורפים כל היגיון
ורעש שגובר כל רגע טומן פגע מחשבות זדון
כל אדם שהתענג לגרום לסבל
כל דקירה בגוף ובנשמה כל הבל
כל אדם שאוהב כל אדם שאיכזב
טוב ורע בסערה ספק שמחה ספק כאב
הכל יחדיו עובר עכשיו מול העיניים במהירות סובב
עוצרת, מנסה לנשום
אין שום סדר לא בסדר נאחזת אל היום
אל המקום על סף תהום בו רסיסי האושר מתחברים...
נשארים לא נשברים צללי עבר מתבהרים...
לאופק זוהרים... חלום...
יבוא היום...