איילת רחל קפלן / שבויית האהבה |
מותירים אותי חסרת אוויר
חסרת חיים , חסרת כל נשימה
הקירות סביבי סוגרים עליי
אט אט הם מתקרבים
כמו בלבירינט אני
קולי אינכם שומעים
צריבה עזה שמתפתחת
ויורדת לביטני
סגורה היא בחדרי חדרים
ומציקה לנשמתי
גבהו ממני הדברים
ולא אדע כיצד לפעול
כיצד אוכל מהכאב עצמי לגאול
האם כתרנגול בבני האדם אני
כשמדובר באותו הרגש
אשר בריש גלי יצא בהצהרה
שמעתה עליי הוא השתלט
וששלו אני שבויה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|