בנוירוטיות הרגילה שלי אני מעבירה את ימיי.

מכינה לי אוכל ומתחרפנת מהריח.
סופרת כמה שניות נותרו לי עד היציאה (לא לאחר, ולא להקדים).
תוהה מתי זה יהיה חוקי להתקשר שוב.
רואה מישהו עושה את הרעשים הנוראיים בידיים ומשתגעת.
מצטמררת כשאנשים זרים עוברים לידי ברחוב.
סופרת את הקלוריות בעצבנות.

וכל דבר שעושים לידי אני בטוחה שמשתעממים ממני.
אם הוא לא משתעמם ממני,
אז למה הוא הדליק סיגריה?
למה הוא מנקה את המשקפיים?
ידעתי, אני בן אדם משעמם.

העור שלי לא מרגיש נעים, אני חייבת מקלחת.
הבד של הגרביים מחרפן אותי.
הציפורניים שלי מלוכלכות.
לא ניקיתי את האוזניים יומיים, כנראה שיש שם הררי לכלוך.

יש לי תחושה שאני משתגעת, אבל רק טיפה.