אתה קורא לי מותק וצוחק, בחצי פה
מבקש ממני לטעות שוב, בשבילך.
אני בוחנת אותך באמצעות מראה עקומה,
מחפשת סדקים בחזות השלמה.
אתה כותב לי באולי, תמיד תהיתי איך
אתה מצליח לספור את השניות כשאתה צולל
ולזכור אותי ואותה, ולאהוב את שתינו וכל אחת בנפרד.
אני רוצה שתאהב רק אותי,
תיקון, אני רוצה שתאהב רק אותי למשך זמן,
ורגע מרוכז אחד ירד לטימיון, אבל במקומו יבואו רגעים אחרים
גם אם הם קצת יותר מפוזרים.
אתה קורא לי מותק וצוחק,
אבל הן לוחשות לי שאתה אוהב גם אותן,
אנחנו צוחקים יחד ולחוד,
ומשאלות קטנות מובעות לחלל האוויר,
אני רוצה לנשום אבל לא יכולה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.