עיניים קפואות,
הלב שבור,
לא יודעת מה עליי לעשות,
לוקחת נשימה ארוכה.
ואפילו את החשק לבכות לקחת לי,
בלי רחם,
תלשת את התקווה מלבי,
עשית אותי לאבודה.
החשק אבד,
התשוקה שכחה,
הסופה נגמרה,
אך הגרון עוד חנוק.
ואפילו את החשק לבכות לקחת לי,
בלי רחם,
עקרת כל רצון ממני,
ואני עמדתי כך מולך ובכיתי,
ללא דמעות, ללא קול,
בלעתי הכול והמשכתי, בעגמה בחיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.