תמיד אהבתי
גם מהרגע הראשון שראיתי אותך
נפלתי
ועדיין-גם היום-אוהב ומטורף ופשוט חולה עלייך
אבל את לא רואה
יודעת, מבינה, אבל לא מודעת למצב הנוכחי
שבו אני למטה
שבור ככוסית חתונה מרוצצת מחשבות
כואב, שבור, כי את פה
כי את שם
מרוחקת
חסרת כל חוש.
את אומרת שאת אוהבת
אני אומר "תראי"
ואת מנסה, אני יודע
אבל כנראה שלא מספיק, לא בשבילי
לא בשביל לגרום לי להבין שאת באמת אוהבת.
ואני כל כך אוהב אותך
כל כך שממש בא לי לבכות כרגע
כי אני באמת לא יודע מה לעשות
להפרד או שלהמשיך לנסות - אולי יהיה טוב יותר...
אהובתי שלי
שלך
עמיאל גל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.